חוות שרתים גדולות המשמשות לעיבוד נתונים לבינה מלאכותית יוכרו כתשתית לאומית ובנייתן תאושר במסלול מואץ בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). כך מבקש לקבוע תזכיר חוק לעדכון חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 שהפיץ משרד ראש הממשלה להערות הציבור.
לפי התזכיר, חווה שתעמוד בסף צריכת חשמל 50 מגה-ואט לפחות לצרכי עיבוד נתונים, תיכלל בהגדרת "תשתיות לאומיות", באופן שיאפשר להכין תכנית להקמתה ולהגישה לות"ל.
התזכיר מציע גם להוסיף לראשונה בחוק הגדרה מפורשת של "חוות שרתים" כמתקן שמטרתו עיבוד נתונים, הכולל יחידות עיבוד שבכוחן לשפר משמעותית תהליכי חישוב מורכבים ושניתן לראותן כנדרשות לבינה מלאכותית. במקביל, מוצעת מגבלה שנתית: לא יוגשו לות"ל יותר מעשר תכניות להקמת חוות שרתים בכל שנה קלנדרית.
בדברי ההסבר מציג המשרד את הרקע המדיני-כלכלי: בינה מלאכותית נתפסת ככוח מעצב המשפיע על כלכלה, חברה וביטחון לאומי, ומדינות משקיעות משאבים משמעותיים כדי לבסס יתרון בתחום. אחד האתגרים המרכזיים הוא פער בתשתיות מחשוב ואנרגיה בקנה מידה רחב, הדרוש לאימון והפעלת מערכות AI מתקדמות. התזכיר מצטט את דוח הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית מאוגוסט 2025, שהגדיר את סוגיית התשתיות כ"סיכון אסטרטגי" והתריע מפני תמריצים מוגבלים שמובילים חברות בינלאומיות להקים תשתיות מחוץ לישראל.
בממשלה מעריכים כי המהלך יתרום למשיכת השקעות, להרחבת תשתיות מחשוב ולביסוס אקו-סיסטם ישראלי תחרותי בתחום הבינה המלאכותית - לצד צורך בניהול זהיר של עומסי חשמל ותעדוף לאומי.
משמעות התזכיר המוצע בפועל -
- מסלול תכנוני מהיר ומרוכז יותר: סיווג חוות שרתים מסוימות כ"תשתית לאומית" מכניס אותן למסלול הות"ל, שבדרך כלל נועד לפרויקטים לאומיים (כמו תשתיות תחבורה, אנרגיה וכד'). כלומר, התכנון והאישור עשויים להיות מרוכזים ברמה ארצית ותוך הפחתת חסמים תכנוניים מקומיים.
- מיקוד בפרויקטים "גדולים" בלבד: סף של 50 מגה-ואט יוצר הבחנה בין חוות שרתים קטנות-בינוניות לבין חוות מהותיות מבחינה תשתיתית (כאלה שמצדיקות, לפי ההצעה, טיפול כתשתית לאומית).
- וויסות היקף הפרויקטים במסלול הלאומי: המכסה (עד 10 לשנה) מגבילה את היקף הכניסה למסלול הות"ל, כנראה כדי לנהל עומסים, תעדוף ומדיניות תשתיות וחשמל