משרד המשפטים פרסם להערות הציבור את תזכיר חוק תחולת דינים על עוסק זר המכווין את פעילותו ללקוחות בישראל, התשפ"ו-2026. דברי ההסבר לתזכיר מדגישים את ההתפתחות הטכנולוגית שהשפיעה דפוסי המסחר הבין-לאומי וכן את זמינותה ונגישותה של רשת האינטרנט, שהביאו לכך שפרטים, תאגידים ומדינות מכל רחבי העולם, יכולים להתקשר זה עם זה לרכישת שירותים וטובין.
הלקוח הישראלי עשוי להתקשר בחוזים בשלל תחומים עם עוסק שמקום מושבו אינו בישראל והוא פועל מחוץ לישראל, על מנת לרכוש ממנו שירותים או מוצרים. חוזים אלה הם לרוב חוזים אחידים והם מעוררים שאלה עקרונית לגבי הדין המהותי החל על העסקה ועל העוסק הזר, כאשר הוא מתקשר עם לקוח ישראלי.
תזכיר החוק עולה בקנה אחד עם הלכות של בית המשפט העליון מהשנים האחרונות [כגון: רע"א 5860/16 Facebook Inc ואח' נ' בן חמו (31.5.2018); רע"א 1901/20 טרוים מילר בע"מ ואח' נ' Facebook Ireland Limited מחודש יולי 2022; רע"א 6992/22 Agoda Company Pte. Ltd נ' צביה (27.5.2024); ת"צ 13436-01-22 גלבר נ' Flo Health, Inc מחודש יוני 2024; וכן ת"צ 54160-03-23 הקטינה פלונית ואח' נ' Twitter Inc ואח' (14.2.2024)], ומציע לקבוע במפורש מתי ובאילו נסיבות יחולו דינים ישראלים קוגנטיים מסוימים (חוק הגנת הצרכן, חוק הגנת הפרטיות, חוק החוזים האחידים וחוק שירותי תשלום), על עוסק שמרכז פעילותו אינו בישראל אך הוא מתקשר עם לקוחות ישראלים.
התזכיר מבקש לקבוע כי עוסק זר שמכווין את פעילותו ללקוחות בישראל, יהיה כפוף להוראות הדינים לעיל, שהם דינים קוגנטיים, כאשר הוא מוכר לאותם לקוחות נכס או שירות. הכוונה היא להחיל דינים אלו כאשר מדובר במערכת יחסית חוזית-צרכנית המאופיינת בפערי כוחות בין הלקוח לעוסק. הצעת החוק אינה גורעת מתחולת של חוקים אחרים על עוסקים זרים, ואין בה כדי ליצר הסדר שלילי. מקור: אתר החקיקה הממשלתי.