בפסיקה תקדימית קבע בית המשפט השלום בירושלים כי נאשם שהורשע בזיוף מאות שטרות כסף בערכים של 200 ₪, 100 ₪ ו-50 ₪, יפצה את בנק ישראל בסכום של 240,000 ₪ על הפרת זכות היוצרים של הבנק בשטרות. הנתבע, יוסף דהן, הורשע לפי הודאתו בעבירות של זיוף ובהחזקת חומר לזיוף שטרי כסף וכן בשימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות. דהן מכר לסוכן משטרתי בשתי הזדמנויות שונות שטרות מזויפים על סך כולל של כ-70,000 ש"ח ובהזדמנות שלישית התעתד למכור שטרות נוספים על סך של כ-150,000 ש"ח. בנק ישראל לא הסתפק בהרשעה הפלילית והגיש נגד דהן תביעה אזרחית כספית נגררת לפלילים, לפי סעיף 77 לחוק בתי המשפט, וזאת לפיצוי ללא הוכחת נזק לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, בטענה כי הנתבע הפר את זכות היוצרים בשטרות שזייף.

השופטת מיקה בנקי ציינה כי בעוד שתביעה להפרת זכות יוצרים בשל זיוף שטרי כסף אינה בהכרח התביעה ה'טבעית' או המיטבית בנסיבות של עבירת זיוף כסף - וספק אם המחוקק סבר שחוק זכות יוצרים אכן ישמש לתביעה כזו - אך קבעה כי אין לשלול מבנק ישראל את הכלי החוקי לפי חוק זכות יוצרים. הואיל והבנק הוכיח כי זכויות הקניין הרוחני בשטרות, לרבות זכות היוצרים בעבודת העיצוב, הן בבעלותו המלאה, לפי הסכם התקשרות עליו חתם עם מעצבת השטרות, קבעה השופטת כי לדהן לא הותר להעתיק, לזייף ולהשתמש בשטרות המזויפים, ולכן, בנוסף להרשעתו, הוא גם הפר זכות יוצרים לפי סעיף 47(א) לחוק זכות יוצרים. עוד נפסק כי בין אם יוערך מספר ההפרות לפי 6 יצירות של צדי השטרות ובין אם לפי 3 סוגי שטרות - שיעור הפיצוי הכולל בו יש לחייב את דהן לפצות את בנק ישראל עומד בשני המקרים על סך של 240,000 ש"ח, וכן עליו לשאת בהוצאות בסך 25,000 ₪ [ת"א 71287-11-20 מדינת ישראל - בנק ישראל נ' דהן ואח'].