להוראות חוק החתימה האלקטרונית. כך קבע בית משפט השלום בפתח תקווה (השופטת לימור חלד רון) בתיק שעסק בסירובה של לשכת ההוצאה לפועל לפתוח תיק למימוש שטר שנחתם בחתימה אלקטרונית { רער"צ 41866-12-23 ביזי פיננסים בע"מ נ' הוצאה לפועל ואח'}.
ההחלטה מאפשרת פתיחת הליכי ביצוע במסלול השטרות בלשכות ההוצאה לפועל גם לשטרות החתומים באופן דיגיטלי. בית המשפט הגביל את החלטתו לשטרות שאינם סחירים ומי שמבקש לבצע את השטר הוא מי שהשטר המקורי נערך לפקודתו, אבל ציין באותה נשימה שאלה הרוב המכריע של השטרות בישראל. עוד התנה שמדובר בחתימה שמהווה "אקט אישי מובהק" ונחתמה באמצעות טכנולוגיה המאפשרת זיהוי חד ערכי והיעדר אפשרות לשנות את קובץ המקור.
עיקרי פסק הדין –
- על פקודת השטרות חל סעיף 2 לחוק חתימה אלקטרונית, שקובע כברירת מחדל, כי מקום שנדרשה לפי חיקוק חתימתו של אדם על מסמך, ניתן לקיים דרישה זו לגבי מסמך שהוא מסר אלקטרוני, באמצעות חתימה אלקטרונית אחרת "ובלבד שמתקיימות, ברמת ודאות מספקת בנסיבות העניין, התכליות לדרישת החתימה בהתאם לאותו חיקוק".
- חתימה אלקטרונית מגשימה את יסודות גמירות הדעת והזיהוי , ולא ניתן לומר כי אינה יכולה לעלות כדי "אקט אישי מובהק", כדרישת הפסיקה שעסקה בדיני שטרות. אין הבדל בין ההיבט האישי של החותם באופן פיזי (אם בכתב ידו, בחותם או בדרך אחרת שהוכרה בדין), לבין החותם בעצמו באופן גרפי על מסך מחשב באמצעות חתימה אלקטרונית.
- ניתן להכיר בחתימה אלקטרונית על שטר, ואין מניעה לאפשר ביצועו במסלול המיועד לשטרות בהוצל"פ. קובץ החתום באופן דיגיטלי, יכול להינות מאותה רמת אמינות כמו זו של השטר הפיזי, הן בהיבט של זיהוי החותם, הן בהיעדר אפשרות לשנות את קובץ המקור, ואף בהעברתו מאחד לשני בעולם המקוון.
- לאור קיומן של טכנולוגיות שמאפשרות יצירת קובץ מקור חתום באופן דיגיטלי, חד ערכי, שאינו בר שינוי, ואשר ניתן להתחקות אחר המסלול הדיגיטלי שלו, אין די בחשש שהאפשרות ליצור עותקים רבים של הקובץ ולהעביר אותם מאדם לאדם, וגם אי-אפשר להשמיד את השטר הדיגיטלי אחרי שנפרע, כדי לאיין את האפשרות להכיר בחתימה על שטר באופן אלקטרוני.
- עם זאת נמצא כי בעוד בשטר כתוב ניתן לאחוז באופן פיזי ולמסרו באופן פיזי, הרי שקובץ מחשב אינו מהווה מטלטלין שניתן להחזיק בו, אלא מדובר בנכס בלתי מוחשי, ולכן אינו יכול לקיים את רכיב העבירות כפי שנקבע בדיני השטרות לפי פרשנותם המקובלת.
- לא פעם פירשו בתי המשפט את דיני השטרות בהתבסס על הפרקטיקות הנוהגות במהלך העסקים הרגיל, גם כאשר הייתה בכך סתירה ללשון הפקודה. בימינו מהלך העסקים הרגיל כולל שימוש תדיר בחתימה אלקטרונית לצורך ביצוע עסקאות ואף קבלת שירותים רגישים ע"י המדינה
- בשטרי חוב שאינם סחירים או שלא נסחרו בפועל, ואלו הם רוב שטרי החוב בישראל, אין כל סתירה בין תכליתה של פקודת השטרות לחוק חתימה אלקטרונית, כך שניתן להכיר בחתימה אלקטרונית כחתימה על שטר לכל דבר ועניין, ובתנאי שמדובר בחתימה שמהווה "אקט אישי מובהק" ונחתמה באמצעות טכנולוגיה המאפשרת זיהוי חד ערכי והיעדר אפשרות לשנות את קובץ המקור. לפיכך, ניתן לפתוח הליכים בעניין שטרות אלו במסלול הקבוע לביצוע שטרות בלשכות ההוצל"פ. מדובר בשטרות שבהם לא בוצעה פעולת סיחור, ומגיש השטר לביצוע בהוצאה לפועל הוא זה שהשטר המקורי לפקודתו.
- לאור הפרקטיקה הנוהגת של חתימה דיגיטלית על שטר חוב, וחוסר הבהירות הטמון בסעיף 2 לחוק חתימה אלקטרונית, יש לבחור בפרשנות המכירה בחתימה אלקטרונית על שטר חוב גם מטעמים של וודאות משפטית הנדרשת לגופים כמו המבקשת שביססה את עסקיה על ההנחה שהדבר מותר ואפשרי.