משרד האוצר מקדם מהלך שאפתני להקמת מערכת תשלומים דיגיטלית מבוססת Blockchain, שנועדה להחליף את מנגנון התשלומים המסורתי של המדינה לספקים, קבלנים ועמותות. המהלך פורסם ב־14 בספטמבר 2025 על ידי חטיבת הדאטה והדיגיטל באגף החשב הכללי, ומטרתו לייעל את ניהול הכספים הציבוריים ולצמצם זליגות כספים לגורמים בלתי מורשים. כך מדווח גלובס (מאת אורן דורי).
המערכת החדשה תתבסס על "אסימונים" דיגיטליים מגובי ממשלה, שיועברו לגופים המבצעים פרויקטים ציבוריים במקום כסף אמיתי. כל תשלום יתבצע באמצעות חוזים חכמים (Smart Contracts) על גבי רשת Blockchain, תוך זיהוי ביומטרי ואימות אוטומטי של אבני דרך בפרויקט. המערכת תאפשר מעקב שקוף אחר כל שקל מרגע העברתו ועד לביצוע בפועל, כאשר כל קבלן וספק משנה שירצה לפדות את הכסף הדיגיטלי לשקלים רגילים יצטרך להיות מזוהה ומאומת במערכת.
בכך, צפויה המערכת לקצר משמעותית את זמני התשלום, אשר כיום מתנהלים בשיטת "שוטף פלוס 45" ולעיתים מתארכים אף ל־90 ימים בפועל. במקום התהליך הארוך הנוכחי, שבו חשבונית עוברת מקבלן משנה לקבלן ראשי, משם לגוף המזמין כמו עירייה, ולבסוף למערכת האישורים הממשלתית, המערכת החדשה תאפשר תשלום כמעט מיידי לאחר אימות השלמת העבודה.
לפי נתוני האוצר, מדי שנה מועברים כ־40 מיליארד ש"ח בתמיכות לגופים שונים ועוד עשרות מיליארדים ברכש ממשלתי. המערכת החדשה צפויה לחסוך מיליארדי שקלים באמצעות צמצום שחיקה, מניעת הונאות ואיתור כפילויות בחשבוניות. בנוסף, היא תאפשר שקיפות מלאה לאורך שרשרת התשלומים ותפחית את הצורך בבקרות ידניות
המהלך מתבצע במקביל לבחינת הנפקת "שקל דיגיטלי" על ידי בנק ישראל, אולם בשונה ממנו, המטבע הדיגיטלי של האוצר מיועד לשימוש פנימי בין גופים ממשלתיים וספקים בלבד. יישום המערכת צפוי להתחיל בפיילוטים במהלך 2026.