הנציבות האירופית נמנעת (לעת הזו) מבחינה מחודשת של החלטתה מינואר 2024 להכיר בישראל כמדינה שדיני הפרטיות שלה תואמים ל-GDPR, למרות הפצרות של ארגוני חברתיים ומומחי פרטיות ביבשת על רקע המלחמה בעזה. כזכור, החלטת הנציבות מאפשרת העברת מידע אישי מהאיחוד האירופי לישראל כאילו ישראל היתה מדינה חברה באיחוד האירופי, בלא צורך באישורים מיוחדים. 

הטעם לטענות של מתנגדי ההכרה בישראל הוא שורה של שינויים שמתחוללים לשיטתם בישראל, בהם פגיעה בעצמאות גורמי פיקוח, החמרה בהפרות של זכויות האדם ברצועת עזה, שימוש גובר בטכנולוגיות מעקב ובינה מלאכותית (AI) לניטור וסיווג של פלסטינים המפרות זכויות אדם, והחלשות שלטון החוק ומערכת המשפט.

מתנגדי ההכרה בישראל השמיעו גם טענות על ליקויים בעצם משטר הגנה על מידע אישי בישראל. בין היתר מציינים המבקרים את האפשרות לגישה של שירותי ביון למידע שמקורו באיחוד האירופי, וכן מהלכים לחקיקה שמצמצמים את סמכויות הרשות להגנת הפרטיות, בעיקר בתקופות בחירות.

הנציבות האירופית, האמונה על ההכרה, טרם הגיבה בפומבי ולא פתחה בבחינה מחודשת של החלטתה מ-2024. דובר הנציבות מסר כי הנציבות עוקבת מקרוב אחר יישום אמצעי הגנה על מידע אישי שמועבר מהאיחוד האירופי, ואחר שינויים בחקיקה העשויים להיות רלוונטיים להבטחת רמת ההגנה על מידע אישי. 

Law.co.il מזכיר כי שימור ההכרה האירופאית משמעותי מאוד לישראל כיוון שביטולה עלול לגרור פגיעה משמעותית בכלכלה הישראלית בכלל, ובענף ההייטק במיוחד.