מנהל המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, הגיש לאחרונה בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד חברת Meta, בה טען כי החברה מאפשרת "גל של הונאות רשת, אשר זכה לכינוי 'העוקץ האלגוריתמי', המבוסס על מנגנוני הפרסום הממומן ברשתות החברתיות פייסבוק ואינסטגרם שבבעלותה. ... בחסות שירותי הפרסום הממומן של מטא, מופץ תוכן מזויף, מניפולטיבי ומשכנע, לקהלי יעד מפולחים ומוגדרים היטב, במטרה לגנוב את דעתם וכספם של קורבנות רבים. באופן ספציפי, מבוצעות הונאות אלה באופן ייעודי לקהל ישראלי, ומבוצעות בשפה העברית, ובאמצעות התחזות לידוענים ולמותגים ישראלים".

כך, בתחילת חודש יולי דיווח Ynet כי ד"ר קוגל פרסם בחשבון הפייסבוק הפרטי שלו הודעה, בה הזהיר את הציבור הרחב מפני פרסומות המשתמשות בשמו כממליץ על תוסף תזונה לטיפול בסוכרת. קוגל הבהיר כי "מעולם לא דיברו איתי על התוצר הזה ומעולם גם לא המלצתי עליו. מי שהשתמש בשמי מוליך שולל ולכן אני ממליץ לא להתפתות לרכוש אותו. אהיה אסיר תודה אם תפנו לדווח לרשת על הונאה".

ד"ר קוגל, חתן פרס ישראל לשנת 2024, מפרט בבקשתו כי גילה לאחרונה כי כחלק מהונאת רשת רחבה, מתפרסמות בפייסבוק ואינסטגרם מודעות ממומנות המשתמשות בבשמו, בדמותו ובקולו כדי לקדם מכירת תכשירים בריאותיים מפוקפקים, לעיתים לצד הלוגו של משרד הבריאות, כדי לנסות ולרתום את המוניטין והסמכות הרפואית שלו לקידום ההונאה. בהמשך ציין קוגל כי הופצו גם סרטונים בטכנולוגיית DeepFake, בהם מוצגת דמות מזויפת שלו, המדברת בקולו וממליצה לצופים על מוצרים מפוברקים נוספים, במטרה לגנוב פרטי אשראי.

בבקשת האישור נטען כי מטא משחקת תפקיד מרכזי בהתפשטות הונאות הרשת הללו, שכן המודל העסקי שלה מבוסס על הכנסותיה מפרסום מקודם. "למטא יש אינטרס ברור שלא לטפל בצורה אפקטיבית בתופעה, שהיא מתעשרת ממנה בסכומי עתק" - נטען - וכן כי החברה נמנעת מנקיטת הצעדים המתחייבים להתמודדות עם התופעה. מקור: כלכליסט (מאת ליטל דוברוביצקי).

law.co.il מזכיר גם את מאמרו של גיא רולניק ב-TheMarker, מלפני מספר חודשים, בו הוא מסביר איך הפך מעיתונאי שכותב על הכוח האינסופי של מטא, לאחד הקורבנות שלה, לאחר שגילה כי פלוני יצר חשבון מזויף שלו באינסטגרם כדי לשכנע משתמשים להצטרף לקבוצת וואטסאפ על "השקעות", שלאחר מכן יוצע להם להעביר כסף לחשבונות של מפעילי ההונאה.