תזכיר חוק שפרסמה הממשלה מציע לתקן את חוק השב"כ באופן מקיף ולהקנות לשירות סמכויות רחבות, בין השאר לאסוף מידע בחשאי כמעט מכל מאגר מידע בישראל. התזכיר מניח תשתית משפטית לשימוש בתוכנות ריגול במחשבים ומכשירי טלפון ניידים, כדוגמת 'פגסוס' של NSO. בנוסף, הוא מסמיך את השב"כ לבצע פעולות התקפיות נגד מחשבים. לבסוף, הוא כולל מנגנון המאפשר להקנות לשירות למשך שנה סמכויות רחבות עוד יותר בלי צורך בשינוי החקיקה.

רגישות מיוחדת

תזכיר החוק מבקש להסמיך את השב"כ לקבל ולאסוף מידע ממאגרי מידע, כמשמעם בחוק הגנת הפרטיות. האיסוף יכול שייעשה בסתר ובלי ידיעת או הסכמת בעלי המאגר וזאת, "בנסיבות שבהן לא ניתן באופן סביר" לקבל את המידע. law.co.il מניח שפעילותו של ארגון ביון חשאי היא כזו שברוב המכריע של המקרים אי-אפשר יהיה לפנות לרצונו הטוב של בעל המאגר לקבל את המידע, וכי איסופו של המידע בדרכים אחרות יהיה לעולם קשה יותר מקבלתו כשהוא מובנה כבר בתוך מאגר מידע. לכן, ספק אם יש תועלת מעשית בסייג הזה.

ראש הממשלה הוא מי שרשאי להתיר לשירות לקבל או לאסוף מידע ממאגרי המידע כשהוא דרוש לשירות לצורך סיכול ומניעה של פעילות בלתי חוקית שמטרתה לפגוע בביטחון המדינה, בסדרי המשטר הדמוקרטי או במוסדותיו או לצורך אבטחת אנשים, מידע ומקומות. לשם כך צריך ראש השב"כ להגיש לראש הממשלה בקשה מנומקת, הכוללת בין השאר את הצורך בשימוש בנתונים מסוגים אלו, האופן בו ייעשה שימוש במאגר על-ידי השירות, הגורמים אשר יעשו בו שימוש והתקופה המבוקשת להחזקת המאגר. על ראש הממשלה להחליט בבקשה לאחר קבלת חוות דעת מהיועץ המשפטי לממשלה (אבל החוק אינו דורש ממנו לפעול לפי חוות הדעת). לראש השירות סמכות להורות במקרים דחופים על איסוף המידע. במקרה כזה עליו להודיע על כך מיד לראש הממשלה וליועץ המשפטי לממשלה ונאסר על השב"כ להשתמש במידע אלא אם ניתן ההיתר מראש הממשלה.

תזכיר החוק אוסר לאסוף מידע בעל רגישות מיוחדת: מידע רפואי, גנטי, מידע על אודות דעותיו הפוליטיות של אדם או על אמונותיו הדתיות של אדם (למעט מידע העלול לבסס חשש ממשי למעשים שלא כדין), מידע שחלה עליו חובת סודיות שנקבעה בחוק, תוכן של שיחה, מידע על צנעת חייו האישיים של האדם, כגון התנהגותו והעדפותיו המיניות של אדם, יחסיו עם בני משפחתו והתנהגותו ברשות היחיד (אלא אם כן המידע עלול לבסס חשש ממשי למעשים שלא כדין), מידע כלכלי ומזהים ביומטריים. עם זה, קובע תזכיר החוק, כי אם יש במאגר אמצעי ביומטרי שניתן להפיק ממנו נתון מזהה, "השירות יהיה רשאי להפיק נתון כאמור ולעשות בו שימוש על בסיס צורך פרטני בלבד ובכפוף לאמור בכללים לעניין צמצום הפגיעה בפרטיות".

סוכנות ביון זרה

לשב"כ מותר להעביר מידע שהתקבל בידיו לפי התזכיר. הדבר מותנה "בהתקיים טעמים מיוחדים, כאשר הדבר דרוש לצורך מילוי תפקידיו של השירות, בהתאם לאמור בכללים ובאישור ראש השירות". עם זה, אין מגבלה בחקיקה על זהות הגוף המקבל; הוא יכול להיות גם גוף זר כגון סוכנות ביון של מדינה אחרת.

תזכיר החקיקה מציע מגבלות על העברת מידע: לא יועבר מידע על אזרחי ישראל, הגוף המקבל חייב להשתמש במידע למטרה שלשמה נאסף מלכתחילה, ומאגר המידע לא יועבר מהגורם שאליו הועבר לגורם אחר. אבל ביחד עם המגבלות נקבע המנגנון לעקוף אותן - לראש השב"כ יש אפשרות להתיר חריגה מהן "מטעמים מיוחדים שיירשמו".

במקביל להסדרים הללו, תזכיר החוק מתקן סעיפים קיימים בחוק השירות באופן המסמיך את השב"כ לבצע חיפושים במחשב. "מחשב" נחשב כמובן גם טלפון חכם. שב"כ יוסמך לבצע חדירה למחשב גם בחשאי, אם אי-אפשר "באופן סביר, להשיג את מטרת החיפוש בדרך אחרת שפגיעתה בזכויות פחותה, וזאת לרבות לעניין אופן ביצוע החיפוש, איסוף המידע או החדירה לדבר המגלם חומר מחשב, לפי העניין, ככל שאלו ידועים מראש". law.co.il מעיר שחיפוש חשאי באופן המתואר בתזכיר החוק מתאפשר באמצעות שימוש ברוגלות, כדוגמת 'פגסוס' של NSO ואחרות מסוגה. עם זה חיפוש במחשב אצל עורך דין, רופא, פסיכולוג, עובד סוציאלי או כהן דת – אסורים בלא צו שיפוטי.

סייבר התקפי

תזכיר החוק מורה שראש הממשלה רשאי, להתיר לשב"כ לבצע "פעולות במחשב" – הווה אומר, חדירה לחומר מחשב (למעט העתקתו ועיון בו) ושיבוש פעולה של מחשב או הפרעה לשימוש בו, וכן מחיקה, שינוי או שיבוש של חומר מחשב או הפרעה לשימוש בו. היתר כזה יינתן אם ראש הממשלה שוכנע כי הפעולה חיונית לשם סיכול או מניעה של פעילות טרור או ריגול, וכי יש בה משום סיכון חיי אדם או פגיעה חמורה בביטחון המדינה, וכי לא ניתן, באופן סביר, להשיג את המטרה האמורה בדרך אחרת שפגיעתה בזכויות פחותה. לראש השב"כ סמכות לתת הוראה דחופה לבצע פעולות אלה.

הוראות נוספות בתזכיר החוק –

• הרחבת סמכויות השב"כ לצותת למידע מתעבורת אינטרנט של ספקים.
• ועדת השרים לענייני השירות תהיה מוסמכת להקנות לשב"כ למשך שנה סמכויות נוספות לעניין מידע, כשאין בתיקון מענה לשם מניעת עבירות בחלק מתחומי סמכותו! co.il מעיר שבכך ניתנת לועדה סמכות לקבוע הסדרים ראשוניים שמקומם בחקיקה.
• ראש הממשלה יקבע בכללים הוראות בדבר תקופות שמירתו, מחיקתו וביעורו של מידע שהתקבל בשירות לפי הסמכויות החדשות. תקופת השמירה לא תעלה על 5 שנים אבל, כמובן, ראש השירות רשאי לקבוע כי שמירת מידע מסוים לתקופה ארוכה יותר נחוצה לצורך חקירה.
• אמצעי הבקרה על סמכויות השב"כ לפי בתזכיר החוק מוגבלים ביותר. על ראש השירות למסור לראש הממשלה, ליועץ המשפטי לממשלה ולוועדת הכנסת לענייני השירות דיווחים על הפעולות שבוצעו לפי סמכויותיו החדשות. בזה מסתכמים הדברים, למעט במקרה אחד או שניים שבהם נדרש צו שיפוטי להפעלת הסמכות.