בנק ישראל מפרסם הנחיות לעיסוק בנכסי קריפטו

מעורבותם של תאגידים בנקאיים וסולקים בפעילויות הקשורות בנכסים קריפטוגרפיים פיננסיים עלולה להוות סיכון ליציבותם הפיננסית, ומעלה חשש בהיבטי הגנת הלקוח. לפיכך, על תאגיד בנקאי לפעול בזהירות המרבית בבואו לשקול פעילות בתחום הקריפטו, ולהודיע על כך מראש בכתב למפקח על הבנקים. כך לפי הודעה שפרסם הפיקוח על הבנקים היום (א').

לפי ההודעה, הפעילות בתחום הקריפטו כרוכה בסיכונים רבים, ביניהם: סיכונים צרכניים הנובעים מהיעדר היכרות מספקת של לקוחות עם מוצרים מעולם הקריפטו והשוואתם למוצרים בנקאיים "מסורתיים" דוגמת פיקדונות; סיכונים ליציבות הפיננסית של התאגידים הבנקאיים כתוצאה מהונאות וממעילות; סיכונים בתחום אבטחת המידע, שנובעים מהמאפיינים הייחודים של נכסי הקריפטו והקושי בזיהוי הצדדים לעסקה ומניעיהם; וחשש מוגבר למעורבות בפעילויות בלתי חוקיות, ובפרט בהלבנת הון ומימון טרור. החשש מהתממשותם של סיכונים אלה אף מתעצם לאור פרק הזמן הקצר והניסיון המצומצם יחסית בתחום, במקביל להתפתחותו המהירה.

לכן, תאגיד בנקאי המבקש לפעול בתחום הקריפטו נדרש לעשות כן בזהירות, תוך הבטחת יציבותו ושמירה על הלקוחות. על התאגיד הבנקאי לפעול בהתאם להוראות סעיף 16 להוראת ניהול בנקאי תקין (נב"ת) 310 שעניינו ניהול סיכונים, ובתוך כך –

  • לבחון, קודם לתחילת הפעילות, האם הפעילות המבוקשת נכללת בתחומי הפעולה המותרים לו על פי חוק;
  • לבצע, קודם לפעילותו, תהליך של הערכת הסיכונים, שיאפשר לתאגיד להוכיח את יכולתו לנהל את הפעילות בצורה בטוחה ותקינה;
  • להודיע בכתב למפקח על הבנקים על כוונתו לעסוק בתחום הקריפטו, תוך תיאור הפעילות באופן מפורט וציון לוח הזמנים לפעילות.

המפקח על הבנקים הדגיש בהודעתו כי יהיה רשאי לבקש מהתאגיד הבנקאי לספק מידע נוסף הדרוש להערכת השפעת הפעילות על יציבותו התאגיד הבנקאי, וזאת בשים לב לכשלים שכבר זוהו בתחום פעילות זה.