בדומה לבנקים מרכזיים שונים ברחבי העולם, בנק ישראל בחן לאחרונה את האפשרות להנפקת CBDC - שקל דיגיטלי חדש (שק"ד) בפיקוח בנק ישראל. כחלק מהערכות ובחינת האפשרות להנפקת המטבע הדיגיטלי, בחן בנק ישראל בדו"ח שפרסם את ההשפעות הפוטנציאליות של השק"ד על יציבותה ורווחיותה של המערכת הבנקאית הקלאסית, ואת האפשרות כי יפגע ביכולתה של המערכת הבנקאית למלא את תפקידיה המסורתיים לרבות מתן אשראי, פקדונות, שמירה על יחסי נזילות נאותים ועוד. 

הדו"ח בין היתר, מציג תרחישים כלליים המנתחים את ההשפעות הפוטנציאליות של השק"ד על מאזן מערכת הבנקאות, לרבות המבנה ואיכות המקורות של מערכת הבנקאות; עלויות המימון של מערכת הבנקאות; היקף האשראי הבנקאי לציבור ומחירו, ועוד. המסמך כולל גם סימולציה שבוחנת את אופי ועוצמת ההשפעות האפשריות, אך אינה לוקחת בחשבון את השינויים האפשריים שמערכת הבנקאות המסורתית יכולה ורצוי שתעשה כדי להתאים את המודל העסקי שלה לעולמות הכסף המתחדש.

מסקנת הד"וח היא, שככל שהציבור יאמץ את השק"ד כתחליף למזומן, לא צפויות להיות למעבר השפעות מהותיות על מערכת הבנקאות, ואין סיכון מהותי הנשקף ליציבותה ורווחיותה של המערכת הבנקאית. עם זאת מעבר לשק"ד יגרום באופן טבעי, לירידה בהיקף פקדונות הציבור ולעליית הריבית לפקדונות (מה שיביא לשחיקת הרווחים של הבנק) וכמו כן לשחיקה משמעותית ביחסי הנזילות, אשר מחייבים את מערכת הבנקאות לנקוט בצעדים אפשריים (ויפה שעה אחת קודם) כדי לשמור על יחסי נזילות נאותים ומאזן פקדונות ראוי.