איכוני השב"כ כי קורונה - לא רק טכניים. גם בדיקה אנושית

אולי יעניין אותך גם

"חלק מסוים מבדיקות השב"כ נעשה באופן שונה מזה שבוצע במסגרת פעילות השירות בעת הסמכתו בחוק הוראת השעה, תוך מעורבות מרכיב של בדיקה אנושית", כך מסרה המדינה בתגובה שהגישה לעתירות האגודה לזכויות האזרח, עדאלה, רופאים לזכויות אדם ופרטיות ישראל בדרישה לפסול את התקנות לשעת חירום שהסמיכו את השב"כ לסייע שוב במאבק בקורונה. התגובה אינה מרחיבה לענין מהותה של הבדיקה האנושית אלא מוסרת כי "פרטים נוספים בעניין זה הינם סודיים וחסויים והמשיבים יוכלו להרחיב בעניין במעמד צד אחד, בהתאם לאשר יורה להם בית המשפט הנכבד וככל שיסכימו לכך העותרות".

המדינה מצדיקה את מעורבות השב"כ בקיומו של פוטנציאל סיכון אמתי להתפשטות מהירה של וריאנט חדש ופגיעה בהגנה החיסונית שהושגה עד כה. לדבריה, כל תכלית ההסתייעות בשירות, על-פי המודל שעיצב משרד הבריאות ואשר משתקף בתקנות, הוא הפעלה נקודתית בטרם יתפשט זן האומיקרון בישראל. מטעם זה קבעו התקנות הסדר הממוקד בזן החדש בלבד, למשך חמישה ימים בלבד, תוך שפרק הזמן לבדיקת המגעים קוצר משמעותית גם הוא לתקופה של 7 ימים.

"מודל ההסתייעות בתקנות מצומצם באופן ניכר מזה שנהג בעבר מכוח ההסמכות הקודמות", כותבים עוה"ד שוש שמואלי ורן רוזנברג ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. "במקום הסתייעות רחבת היקף כאשר המגפה מפושטת והפסקת השימוש בכלי כאשר מספר המקרים יורד מתחת ל- 200 , כפי שנעשה בשעתו; כעת נעשה שימוש במנגנון רק עבור מקרים בחשד גבוה לווריאנט לטובת פעולה ממוקדת לקטיעת שרשראות ההדבקה מאותו וריאנט". לדברי המדינה, משך תוקפן המוגבל של התקנות מלמד על תיחום הפגיעה בזכות לפרטיות באופן ממוקד ביותר.

את העותרים מייצג עו"ד גיל גן-מור ודן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח.