העליון סירב לדחות את מאסרו של גנב מטבעות קריפטוגרפיים

בית המשפט העליון דחה השבוע את בקשת א.זרד לדחייה של עונש המאסר ותשלום הקנס הכספי שהטיל עליו בית המשפט המחוזי בב"ש, וזאת עד להכרעה בערעור שהגיש זרד על הרשעתו ועל גזר-הדין שהוטל עליו. כזכור, בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר עונש של 8 שנות מאסר בפועל על זרד, תושב אילת, לאחר שהרשיע אותו, בעקבות ניהול הוכחות, בגניבת 75 אלף מטבעות קריפטוגרפיים השייכים לחברו, שערכם עלה על 6,000,000 דולר ארה"ב (בעת הגניבה). בנוסף לעונש המאסר, נפסק כי זרד ישלם קנס בגובה 5 מיליון ש"ח וכן יפצה את חברו ב-258,000 ש"ח. זרד ניצל את קשרי החברות שהיו לו עם המתלונן, שעסק בהשקעות במטבעות מבוזרים, וכן את העובדה שהייתה לו גישה לדירתו. הוא חדר למחשבו האישי של חברו וגנב את פרטי הארנק הדיגיטלי שלו, שבו נשמרו 75 אלף מטבעות קריפטוגרפיים מסוג DASH.

זרד הגיש לבית המשפט העליון בקשה לעיכוב ביצוע העונש, בטענה כי סיכוייו לביטול ההרשעה במסגרת הערעור - גבוהים. השופט אלכס שטיין סבר אחרת וקבע כי הסיפור שמסר זרד, על מעורבותו של עבריין אלמוני – שאת זהותו הוא אינו מוכן לגלות – הוא גרסה כבושה "שלא עושה שכל". השופט שטיין תהה מדוע אותו עבריין אלמוני ירצה לגלות לזרד את מעשה הגניבה שביצע, בתחכום רב, בעצמו ואת מיליוני הדולרים שהזרים לכיסיו? מדוע אותו עבריין מתוחכם יראה את עצמו זקוק לעזרתו של זרד אחרי שעשה במו-ידיו שימוש מוצלח ביכולות מחשוּב שרק מעטים ניחנים בהן? ומדוע הלה ירצה לחלוק עם זרד את פירות הגניבה? כיצד הגיע אותו עבריין אלמוני אל המטבעות הדיגיטליים ששייכים, במקריות שאין מופלאה ממנה, דווקא למתלונן – אדם שהיה חברו של זרד באותה תקופה? ביהמ"ש העליון קבע כי זרד לא נתן מענה מספק לשאלות אלה וכי אין לתמוה מדוע ביהמ"ש המחוזי דחה את גרסתו הכבושה בשתי ידיים וקבע, על סמך ראיות נסיבתיות, כי זרד ניצל את המידע שהיה בידו בכל הקשור למטבעות הדיגיטליים של המתלונן וגנב מטבעות אלה.

בית המשפט העליון הסכים עם זרד כי המדינה אכן אינה אוחזת ב"ראיית זהב" ישירה, שמגיעה כדי "טביעת אצבע דיגיטלית" שזרד הטביע בארנקו הדיגיטלי של המתלונן. עם זאת, השופט שטיין הדגיש כי הראיות הנסיבתיות שבידי המדינה מצביעות בבירור על כך שלזרד היו כלים, ידע והזדמנות לבצע את מעשה הגניבה, כפי שבוצע, לצד המניע הברור לגנוב מחברו לשעבר, באין רואים, נכס דיגיטלי ששוויו עלה של 6,000,000 דולר ארה"ב. לסיכום נפסק כי טענותיו של זרד אינן טומנת בחובן סכנה של כליאת שווא שיכולה להצדיק היענות לבקשתו לעכב את ביצוע עונשו. לעיון בהחלטת ביהמ"ש העליון מיום 5.10.2021: ע"פ 6297/21 זרד נ' מדינת ישראל.