דין וחשבון של הממונה על היישומים הביומטריים במערך הסייבר הלאומי חושף שורה של כשלים בהתנהלותה של הרשות לניהול המאגר הביומטרי. בראשם: היעדר שיתוף פעולה מתמשך וקבוע מצד רשות המאגר עם הליכי הפיקוח של יחידת הממונה. לפי הדו"ח, רשות המאגר מתעכבת בהעברת מסמכים ודוחה משימות ודיונים באופן חוזר ונשנה, ובכך מקשה על הממונה למלא את תפקידיו לפי חוק.

בתגובה לדברים טענה הרשות כי היא אינה חולקת על סמכותו של הממונה לבצע פיקוח עפ"י חוק, אך היא מתקשה לבצע את משימותיה עקב "דרך הפיקוח שאינה מתנהלת בשקיפות, [ו]מציגה סיכומי דיון שאינם משקפים נאמנה את הנאמר בדיונים". עוד נטען בדו"ח, כי קיים חשש משמעותי שהרשות לא תספיק להיערך באופן מיטיבי לפקיעת הוראת השעה שנקבעה בתיקון לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009, שאיפשרה להכליל במאגר הביומטרי הלאומי, בתנאים מסוימים, גם טביעות אצבע בנוסף לתמונות פנים.

החוק קובע כי עם פקיעת תוקפה של הוראת השעה בחודש מאי 2022, המאגר יתבסס על תמונות פנים בלבד. מממצאי הפיקוח עלה כי הרשות לא פעלה ליישום הפתרונות להיערכות שהציע הממונה בהליכי פיקוח קודמים, והדבר עלול לגרום, לטענת הממונה, לעיכובים בלוחות הזמנים. כשל נוסף שזוהה בהליך הפיקוח הוא אי-ביצוע כיול למערכת ההשוואה הביומטרית. מערכת הכיול נועדה לקבוע האם ההשוואה הביומטרית במאגר תקינה, באופן שמאפשר להנפיק תיעוד עבור תושבי המדינה.

הכיול האחרון בוצע בשנת 2018, ומאז גדל מספר הרשומות במאגר בקצב מהיר של 1.2 מיליון רשומות לשנה. כיול נוסף היה אמור להתבצע בשנת 2020, אך מדיווחי הרשות עולה שהוא טרם בוצע. מקור: דו"ח הממונה על היישומים הביומטריים.