בית המשפט העליון דחה אתמול (ראשון) עתירה להורות למשרד הביטחון לעצור את הייצוא הביטחוני לרוסיה של מערכות לפריצה למכשירים ניידים, המיוצרות על ידי החברה הישראלית סלברייט, וששימשו לכאורה ככלי לדיכוי מתנגדי המשטר. בנוסף, נדחתה בקשתם של העותרים להשבית את פעולת המערכות שכבר נמכרו.

בפסק דינו, קבע השופט שטיין כי הנורמות המשפטיות שמנחות את הייצוא הביטחוני – הם חוק הפיקוח על ייצור ביטחוני, התשס"ז-2007, וצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה), התשל"ה-1974 – מותירות בידי רשויות המדינה שיקול דעת רחב במיוחד. "בעניינים אלו בית משפט זה אינו מתערב אלא במקרים חריגים כדוגמת חריגה מסמכות, שקילת שיקולים זרים וחוסר סבירות קיצוני אשר יורד לשורש העניין", נכתב בפסק הדין.

העתירה להוצאת צו בדבר השבתת המערכות וביטול רישיונות ההפעלה נדחתה בטענה כי אין עילה משפטית להוצאתו, לאחר שחברת סלברייט הודיעה בעצמה בתחילת החודש כי הפסיקה את מתן שירותיה לרוסיה. מקור: בג"ץ 1942/21 אגמון ואח' נ' מנכ"ל משרד הביטחון (נבו 27.06.2021)