מעקב המוני שביצעו שירותי המודיעין הבריטיים אחר אזרחים ללא הליכי פיקוח ובקרה מספקים, מהווה פגיעה בזכות לפרטיות ובזכות לחופש הביטוי. כך קבעו היום פה אחד 17 שופטי בית הדין האירופי הגבוה לזכויות אדם.
המאבק המשפטי הארוך נגד שיטות המעקב של הממשל הבריטי החל עוד בשנת 2013, בעקבות חשיפותיו של סוכן ה-NSA לשעבר, אדוארד סנודן. בהליך שנוהל בערכאה הנמוכה, הודו פרקליטי הממשלה הבריטית כי מטרת המעקב "אינה חיפוש אחר תקשורת בין מטרות מזוהות", כי אם איסוף מידע המוני לצורך קבלת ההחלטה "מי צריך להיות המטרה". ארגון ה-Big Brother Watch, ממובילי המאבק, הגדיר זאת כך: הממשל חיפש אחר "unknown unknowns"; ועשה זאת תוך שהוא משתמש בכלי חיפוש ממוחשבים אוטומטיים לסריקה של מיליארדי שיחות, הודעות, מיילים ורשומות אינטרנט.
עם זאת, מדובר בניצחון חלקי בלבד: בקביעה שהתקבלה ברוב של 12 שופטים אישר בית הדין את החוקים הבריטיים המפקחים על אופן השיתוף של מודיעין אלקטרוני עם ממשלות וסוכניות מודיעין זרות. דעת הרובה מצאה כי החוקים כוללים "אמצעים מספקים לשם הגנה מפני ניצול, המבטיחים כי הרשויות בבריטניה לא השתמשו בבקשות למידע מגורמי מודיעין זרים על מנת לעקוף את החוק הבריטי". כנגד זאת, אחד משופטי המיעוט התריע כי הפסיקה "פתחה את השערים לקיומו של 'אח גדול' אלקטרוני באירופה". מקורות: AP News; Big Brother Watch