בכירים ברשת איקאה בצרפת מואשמים כי ניהלו מערכת ריגול ענפה, במסגרתה עקבו אחר עובדי הרשת ולקוחותיה משך קרוב לעשור. בכתב האישום, שהוגש נגד חמישה עשר בני אדם, ביניהם מנכ"ל איקאה צרפת הנוכחי וקודמו בתפקיד, נטען כי עקבו באופן לא חוקי אחר 400 אנשים לפחות, בעיקר באמצעות שירותיו של חוקר פרטי.
הפרשה התפוצצה בשנת 2011, אז פוטר עובד הרשת, עדל אמארה, לאחר שהנהיג שביתת עובדים בסניף בו עבד. ימים לאחר פיטוריו, הגיע אל דלת ביתו של אמארה אדם שסירב להזדהות, ובידו USB שהכיל מאות מסמכים וביניהם התכתבויות מפלילות בין בכירי הרשת, קבלות על סך כמעט מיליון אירו בגין שירותי ריגול, וכן דוח מעקב מפורט בן 55 עמודים, שכל תכליתו לאסוף מידע מפליל שיצדיק את פיטוריו של אמארה.
המסמכים שב-USB חשפו כי החל משנת 2002, רשת איקאה צרפת ביצעה מעקב שיטתי אחר מאות מועמדים לעבודה. החוקר הפרטי שנשכר על ידי הרשת ביצע בדיקות רקע אודות העבר הפלילי של המועמדים – פעולה המצריכה לקבל את הסכמת המועמד לעבודה, לפי החוק הצרפתי – באמצעות מאגרים ממשלתיים שהגישה אליהם הושגה באופן בלתי חוקי. בנוסף, החוקר ריגל גם אחר עובדים שתפסו את תשומת לב ההנהלה באופן מיוחד, דוגמת אמארה, וכן אחר לקוחות "בעייתיים" שסיבכו את איקאה בבקשות החזר כספי בסכומים גבוהים.
לטענת הרשת, ההנהלה הבכירה לא הייתה מודעת לפעולות המעקב, והן בוצעו ונוהלו על ידי אדם אחד - ז'אן-פרנסוואה פרי, ראש מטה ניהול הסיכונים של איקאה צרפת. פרי, מצידו, טוען כי כל הפעולות בוצעו בתיאום עם ההנהלה הבכירה ולבקשתה.
"איקאה התנהלה מול עובדיה כאילו היא כל יכולה", מסר אמארה לעיתונות הצרפתית, "אלמלא מעשיה היו נחשפים, היא הייתה ממשיכה לנהוג באותו האופן גם היום". במסגרת כתב האישום, מבקשת התביעה להשית על איקאה צרפת קנס של שני מיליון אירו, בנוסף למספר קנסות פרטניים לחלק מהמעורבים בפרשה, ולהטיל מאסר לשנה לפחות על שני בכירים ברשת ועל החוקר הפרטי. פסק הדין צפוי להתקבל ב-15.6.21. מקור: New York Times (מאת: ליז אלדרמן)