משרד המשפטים בוחן ההתקשרות מקוונת של צרכנים עם חברות בינלאומיות

אולי יעניין אותך גם

משרד המשפטים פרסם 'קול קורא' לבחינת הסדרת הדין החל על עסקאות צרכניות מול חברות בינלאומיות, בדגש על התקשרות מקוונת מול פלטפורמות בינלאומיות. בהתאם למסמך שהכינה מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי), בשנים האחרונות היקפו של המסחר המקוון הולך וגדל ובכלל זה גדל היקפן של עסקאות צרכניות מול חברות בינלאומיות, כאשר יותר עסקים פועלים בפלטפורמות המאפשרות ללקוחות מכל העולם לרכוש מהם נכסים ושירותים באופן מקוון.

המסמך מדגיש כי הסכמים מקוונים הנכרתים ברשת בין לקוח ישראלי לחברה בינלאומית כוללים לעיתים תנאי ברירת-דין וסמכות שיפוט, כאשר הלקוח הישראלי שמבקש להתקשר בעסקה לא יכול אלא לכרות את החוזה בתנאים הללו, על אף שכלל אינו מכיר את הדין אשר אליו מפנה החוזה. משרד המשפטים מדגיש כי תניות מעין אלה, שמוכתבות בידי הספק, מפנות לרוב למקום שיפוט ולדין מדינתי מסוים שנוח לספק ומיטיב עמו, כאשר לעיתים תניות אלה עשויות לסתור את ההסדרים בדין הישראלי.  

לפיכך, ומבלי לגרוע מתחולת הדינים הצרכניים שחלים כבר כיום, מבקש משרד המשפטים את התייחסות הציבור לשאלות הבאות, על-מנת לגבש מדיניות מתאימה:

  • האם ראוי שחוזה אחיד בעסקת מכר מרחוק, הכולל תניית ברירת דין זר, ישלול באופן גורף את תחולת הדין הישראלי? האם יש מקום לכבד תניית ברירת דין מעין זאת ובאילו נסיבות?
  • האם נכון להבטיח (לרבות בחקיקה) כי הדין הישראלי יחול על לקוחות ישראלים שרוכשים באינטרנט ובאילו נסיבות? אילו חוקים ראוי להחיל על חוזי ספקים שמקום מושבם אינו בישראל ומספקים נכס או שירות ללקוחות ישראלים?
  • האם יש להבטיח את תחולת החוקים השונים על החוזים בין הצדדים באופן מלא או רק סעיפים מרכזיים מהם?
  • בחינת הסדר לפיו אחת הנסיבות המרכזיות להחלת הדין הישראלי על החוזה היא הכוונת פעילות הספק ללקוחות ישראלים. אילו נסיבות עשויות להעיד על כך?
  • האם ראוי להחיל את ההסדר רק על צרכנים ישראלים שרוכשים נכס או שירות לשימוש אישי, או ביתי או באופן רחב יותר - גם על לקוחות שהם עוסקים ישראלים כאשר הם מתקשרים בחוזה אחיד עם ספק?

בנוסף, הפנתה מחלקת ייעוץ וחקיקה את השאלות הבאות ביחס לספקים שמכוונים את פעילותם ללקוחות מישראל -

  • האם הם רואים קושי עקרוני בהחלת דינים ישראלים מסוימים על חוזים מול לקוחות ישראלים?
  • ככל שספקים כאמור סבורים שיש הצדקה לאבחן אותם מספקים ישראלים ולא להחיל על החוזים האמורים את הדין הישראלי, מהי אותה הצדקה בהתחשב שדין אחד אמור לחול על כלל הפועלים בשוק?
  • האם במדינות אחרות שבהן פועלים אותם ספקים חל עליהם הדין המקומי של אותה מדינה לגבי פעילותם בה (היבטים צרכניים בהתקשרויות) האם הדבר מוסדר בחקיקה או נעשה באופן וולונטרי בחוזים בהם מתקשרים הספקים, או תוך כדי מו"מ עם ארגונים צרכניים או עם המדינה?

טיוטת המסמך פתוחה להערות הציבור עד ליום 16.3.2021. מקור: משרד המשפטים.