השב"כ בעד המשך הפעלתו לסיוע במאבק בקורונה. גם המדינה

השב"כ ממליץ להמשיך להסתייע בו במאבק בקורונה במתכונת הנוכחית בגלל הגידול בתחלואה אולם יש לפעול בהמשך לצמצום ההסתייעות כך שהמנגנון יופעל רק כלפי "סרבני תחקור" המוסרים מספר מגעים לא סביר. אם יהיו יותר מ- 3,000 חולים ביום יופעל השירות גם לגבי חולים שמערך החוקרים לא הספיק לערוך עמם חקירה אנושית בתוך יממה ממועד אבחונם וכשיהיו יותר מ- 4,000 חולים חדשים ביום הוא יופעל שוב באופן מלא. משרד הבריאות מתנגד לעמדת השב"כ וסבור שקבלתה עלול לחייב הטלת הגבלות על הציבור וצעדי ריסון וסגר נוספים.

את עמדת השירות הציג סגן ראש השב"כ ב- 16.12.2020 לצוות השרים הבוחן את הפעלת השירות על פי החוק שמסמיך אותו לסייע במאבק בקורונה. צוות השרים קיבל את עמדת משרד הבריאות והמליץ בפני הממשלה להאריך את הסמכת השירות בשלושה שבועות, כפי שאכן הממשלה החליטה.

הדברים כלולים בתשובת המדינה לצו על תנאי שהוציא בג"ץ בעתירת האגודה לזכויות האזרח, עדאלה, רופאים לזכויות אדם ופרטיות ישראל נגד המשך ההסתייעות בשב"כ למאבק בקורונה. הצו דורש מהמדינה לנמק מדוע לא תצומצם ההסתייעות בשירות רק למקרים שבהם חולים לא שיתפו פעולה בחקירה אפידמיולוגית.

התשובה לצו על תנאי מגלה עוד כי בשבועות האחרונים, איכוני השב"כ מאתרים כ-7% בלבד מחולי הקורונה בישראל, לעומת כ-39% המאותרים בחקירות אפידמיולוגיות. כ-40% ממי שכלי השב"כ איתר הופטרו מחובת הבידוד כשהשיגו על כך אולם כ-1.6% ממי שהופטרו חלו בקורונה (מה שמדגים שלא כל הפטורים מבידוד מוצדקים). מספר המדווחים על כניסה לבידוד באמצעות המגן הוא ב- 10,685 איש בלבד, שיעור זניח מתוך כלל האנשים שנמצא לגביהם בדרכים השונות, כי היו במגע קרוב עם חולה, מאז חוקק חוק הסמכת השב"כ שהוא מעל 2 מיליון איש.

טיוב והרחבת מערך החקירות האנושי אינו מייתר את המשך ההסתייעות בשב"כ בגלל מגבלות החקירה האנושית, אומרת המדינה בתגובתה. מנגנון השירות מאפשר איתור מהיר ביותר של מגעים, בלוח זמנים קצר ויעיל יותר מזה של התשאולים האנושיים, בהיותו ממוכן ואוטומטי בעיקרו, ואינו כרוך בתשאול ממושך של החולה, כפי שנעשה בחקירה האנושית.

המדינה מתנגדת לצמצום ההסתייעות בשב"כ רק למקרים שהחולה אינו משתף פעולה בחקירה אפידמיולוגית אנושית מהסיבות הבאות –

  • מיקוד הסיוע במקרים של אי שיתוף פעולה מוותר על היתרון המובהק של מנגנון השירות על ציר הזמן, בהיותו ממוכן ואוטומטי בעיקרו ומאפשר להקדים ולאתר מגעים ולהכניסם לבידוד בהקדם האפשרי.
  • מיקוד ההסתייעות בשירות במקרים של אי שיתוף פעולה מוותר על יכולתו של מנגנון השירות לאתר בלעדית מגעים שהחולה אינו זוכר, אף שהוא מעוניין לשתף פעולה באופן מלא ואף אם מסר פרטים של חלק מהמגעים אותם כן זכר.
  • ישנו קושי מעשי בצמצום ההסתייעות באמצעי השירות על-פי מבחן אמורפי של "חוסר שיתוף פעולה". בעוד שיתכן שניתן להצביע על המקרים בהם לא נמסרו מגעים כלשהם, עולה השאלה כיצד יזוהו המקרים בהם ישנו חשד לאי-שיתוף פעולה בחקירה האנושית, ולא קושי תם- לב לשחזר ולזכור", אומרת המדינה בתשובתה.
  • הפעלת אמצעי השירות רק במקרים של חוסר שיתוף פעולה עלולה להיתפס בעיני הציבור כחלק מהפעלת סמכויות פיקוח ואכיפה, "מקום שלדעת המשיבים לא נכון כי שירות הביטחון הכללי יימצא בו" (co.il מסיק שלעומת זאת המדינה לא מוצאת קושי בזה שהשירות יתחקה באופן רצוף אחרי כל אזרחי המדינה למקרה שנקראו בדרכו של חולה מאומת).

לדעת המדינה, משקלם של היתרונות הללו של מנגנון השירות על החקירות האנושיות גדל והולך ככל שהיקף התחלואה עולה, שכן ככל שהתחלואה גדלה - כך יתארך פרק הזמן הדרוש להשלמת החקירות האנושיות. כמו כן ככל שהמשק פתוח ומוטלות פחות הגבלות, כך גדל היקף המגעים של כל חולה, וגדל מספר המגעים שהחולים אינם זוכרים ואינם יכולים לשחזר, ובהתאם יגדל היקף ההדבקה שניתן היה למנוע בהסתייעות בשירות.

לפיכך, המדינה גורסת במענה לצו כי החלטת הממשלה מיום 17.12.20 להחיל את הסמכת השירות על החולים כולם, ולא אך על אלה שלא מסרו מגעים כלל או לא שיתפו פעולה בחקירה האנושית, אינה מקימה עילה להתערבות שיפוטית.