האם באמת תצומצם חובת רישום מאגרי המידע בישראל?

תזכיר חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' ) (הגדרות וצמצום חובת הרישום), התש"ף -2020 מיועד... ובכן.... לצמצם את חובת הרישום, לא? עשרות השנים שחלפו מאז שנקבעה החובה בחוק לא עשו איתה חסד. הכל מסכימים שהיא צריכה לעבור מהעולם - ממשרד המשפטים לדורותיו, דרך מבקר המדינה ועד שני הראשים הראשונים ברשות להגנת הפרטיות. אפילו תזכיר החוק מודה במפורש ש"גם הניסיון שהצטבר ברשות להגנת הפרטיות מלמד על היעדר אפקטיביות של המתכונת הנוכחית של חובת הרישום".

נו, אז מצמצמים את חובת הרישום, כן? זהו שכן. אבל גם לא.

התזכיר החדש הולך בתנועת מלקחיים. מצד אחד הוא מצמם את חובת הרישום. מעתה היא תחול רק על מאגרי מידע שיש בהם לפחות 100,000 בני-אדם ובנוסף למספר הם מקיימים תנאים אחרים הנקובים בו. בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 החובה אינה תלויה במספר נושאי המידע במאגר. רק אחד התנאים שבהתקיימם יש לרשום מאגר הוא שיהיו בו 10,000 בני-אדם, עשירית מהרף החדש. אז צמצמו, נכון?

אבל לא. בתנועת מלקחיים את מה שצמצם תזכיר החוק החדש הוא מרחיב בדרכים אחרות. הנה הן -

ראשית, הגדרת "מידע" הורחבה. כשלעצמו זה רצוי. ההגדרה הישנה (" נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו") הגבילה את סוגי המידע ואילו החדשה המוצעת - "נתון הנוגע לאדם מזוהה או לאדם הניתן לזיהוי, במישרין או בעקיפין, באמצעים סבירים, לרבות מספר זהות, מידע ביומטרי, וכל נתון מזהה ייחודי אחר" - היא רחבה. דומה לזו שב-GDPR. אבל זו בדיוק הנקודה. הרחבת "מידע" מרחיבה מיד גם את גדר בסיסי הנתונים שייחשבו ל"מאגרי מידע".

זה לא נגמר בזה.

גם הגדרת "מאגר מידע" הורחבה בתוכה: באופן היסטורי כוללת ההגדרה חריג. אוסף נתונים שיש בו רק שם, מען ודרכי התקשרות שכשלעצמו אינו יוצר איפיון נוסף, לא ייחשב למאגר מידע. תזכיר החוק משנה זאת. הוא מחריג רק "אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, ובלבד שאין בפרטים אלה כדי ללמד על מידע נוסף". אלא שמידע נוסף אפשר ללמוד מכל נתון, כמובן. חיים רבינוביץ' הוא יהודי אשכנזי, לדוגמה (מידע על גזע ומוצא נחשב לפי התזכיר כ"בעל רגישות מיוחדת"); אחמד סלימן הוא ערבי מוסלמי (כנ"ל); מי שגר ברחוב הנוף 10 בסביון הוא, אעפס, אמיד (בכתובת גלום אפוא מידע על נכסיו ומצבו הכלכלי וגם הוא כמובן "בעל רגישות מיוחדת") ומי שכתובת המייל שלו היא avner@gay-club.ino הוא קרוב לוודאי הומוסקסואל (מידע על נטיה מינית הוא, נכון, בעל רגישות וגו'). מכאן שהחריג הזה רוקן מתוכן. 

לבסוף, הגדרת "מידע רגיש" הוחלפה ב"מידע בעל רגישות מיוחדת" שהיא, נכון, רחבה מקודמתה. "מידע רגיש ההיסטורי" כלל "נתונים על אישיותו של אדם, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, דעותיו ואמונתו". "מידע בעל רגישות מיוחדת" כולל הרבה יותר - מידע על צנעת חיים, מידע רפואי או נפשי, מידע גנטי, מידע על דיעות פוליטיות, נתוני מיקום ותעבורה, מידע ביומטרי, מידע על גזע או מוצא, מידע מידע על נכסיו והתחייבויותיו של אדם ומצבו הכלכלי, על הרגלי צריכה ומידע נוסף ששר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות.

יוצא שאת מה שהתזכיר באמת צמצם, דרך הגבלת המאגרים החייבים רישום לאלה שיש בהם יותר מ-100,000 איש, הוא הרחיב דרך ההגדרות החדשות, המקיפות.

שני דברים מהותיים שיכול היה לעשות הוא לא עשה אפוא - הוא לא נפטר כליל מהגדרת "מאגר מידע" והפך את יחידת הבסיס המוגנת בחוק ל"מידע" בלבד, במנותק מהשאלה המורכבת מהו מאגר. ובעיקר, הוא לא נפטר מחובת רישום המאגרים המיושנת. חבל.