הממשלה תחויב לפתח טכנולוגיות אזרחיות לאיתור קירבה בין בני אדם, שמתוכננות מלכתחילה באופן שמגן על הפרטיות, בדומה לנעשה בעשרות מדינות אחרות בעולם. השימוש באפליקציות יהיה וולונטרי, ללא תשלום, ויתבסס על מידע מוצפן ואנונימי. כך קובעת הצעת חוק שניסחו בימים אלה והגישו לוועדת החוץ והביטחון בכנסת קבוצה של 15 מומחים לפרטיות מתחומי המשפט, הטכנולוגיה ומדעי החברה {הצעת חוק הפעלת מערכת אזרחית לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020}
עם קבלת החוק הזמני להסמכה חוזרת של שירות הביטחון הכללי למעקב אחר מסלולי התנועה של חולי קורונה והאנשים שהיו במגע איתם, פרסמה קבוצת המומחים לפרטיות הצעה מפורטת להסדרת חלופה אזרחית למעקב השב"כ. ההצעה הוגשה לחברי וחברות ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שידונו בשבועות הקרובים בגיבוש הסדר קבוע להסמכת השב"כ למעקב אחרי חולים.
לפי דברי ההסבר להצעת החוק של המומחים, יש טכנולוגיות אזרחיות שהן חלופות טובות למעקב השב״כ. שלא כמו אמצעי המעקב של השב"כ, הטכנולוגיות האזרחיות מאפשרות זיהוי מהיר ומדוייק יותר של מגעים, תוך שמירה טובה על פרטיות.
ניטרליות טכנולוגית
לפי ההצעה, החלופות יכללו יישומון (אפליקציה) שמיועד להתקנה במכשיר טלפון חכם, וחומרה ייעודית כמו צמיד או כרטיס חכם, שיאפשר לנטר קירבה בין חולה לאדם אחר, גם בקרב האוכלוסיה החרדית, או אנשים אחרים שאינם משתמשים בטלפונים חכמים.
הצעת החוק של המומחים קובעת לוחות זמנים להפצת הטכנולוגיות – תוך 30 יום מהחקיקה יופץ יישומון ייעודי ותוך 60 יום נוספים תופץ גם החומרה שמאפשרת ניטור-קירבה בלא טלפונים חכמים. במקביל, מורה ההצעה שהממשלה תקבע באישור ועדת החוץ והביטחון אמות מידה, כמו מספר המשתמשים בחלופות, שבהתקיימן תפקע הסמכת השב"כ להוסיף ולסייע במאבק הקורונה.
הצעת החוק מורה שהשימוש בחלופות יהיה וולונטרי, בדומה לאפליקצית "המגן" – היישומון הלאומי למאבק בקורונה שפיתח משרד הבריאות עם פרוץ המגפה. ההצעה קובעת כי שר הבריאות יגבש ויתקצב תוכנית לאומית לעידוד השימוש בחלופות. ההצעה נוקטת ניטרליות טכנולוגית ונמנעת מהוראה מפורשת בדבר טכנולוגיה מסוימת שתשמש למטרה הזו. עם זאת, ההצעה קובעת שהשימוש בטכנולוגיות האלה יהיה חינמי, כדי להגביר את תפוצתן ויעילותן וכדי שכל האזרחים יהיו מוגנים.
להגביר את האמון
במטרה לצמצם את הפגיעה בפרטיות למידה שאינה עולה על הנדרש, קובעת הצעת החוק של המומחים עקרונות לפעולת החלופות האזרחיות למעקבי השב"כ. בין השאר היא מורה כי השימוש בהן ייעשה רק בהסכמה מדעת של המשתמש ומרצונו החופשי, כי הן לא יאספו או יפיצו מידע אישי מזהה, כי כל המידע שיעבדו יהיה אנונימי ומוצפן, וכי הוא יישמר באופן מקומי רק במכשיר המשתמש. נתוני הקירבה שייאספו בדרך הזו יימחקו מאליהם לאחר 21 יום.
הטכנולוגיות, קובעת ההצעה, יאפשרו למשתמש שאובחן כחולה קורונה לעדכן משתמשים אחרים שהיו במגע קרוב איתו ב-14 הימים שקדמו לאבחונו, בציון מועד מקורב של השהות - בלי לזהות את החולה עצמו. לא יועבר מידע מהיישומון, אלא בפעולה רצונית ומודעת של המשתמש, בכל מקרה, לא יועבר מידע לממשלה, אלא בהסכמת המשתמש ומרצונו החופשי.
כדי להגביר את האמון בטכנולוגיות ולאפשר לוודא כי הן אכן משמרות פרטיות, הצעת החוק שניסחו המומחים קובעת שורת צעדים: קוד המקור של החלופות האזרחיות למעקבי השב"כ יפורסם לציבור תחת רישיון קוד פתוח. תנאי השימוש יהיו קצרים ופשוטים להבנה ויפורסמו בכל השפות הרלוונטיות בישראל. תוקם ועדה מפקחת בראשות שופט בדימוס ומומחי טכנולוגיה, משפטים ומדעי החברה, אשר שר הבריאות יהיה חייב להתייעץ איתה לפני פרסום הטכנולוגיות החלופיות. משרד הבריאות יפרסם באתר את כל המידע הגולמי המצטבר שנאסף באמצעות החלופות וכן דוחות שמנתחים מידע זה, ועוד.
אינטרס לאומי
לבסוף, כדי להרתיע ניצול לרעה של מידע שיאספו הטכנולוגיות האזרחיות, הצעת החוק קובעת שורה של עבירות פליליות שהעובר עליהן צפוי לעונשי מאסר וקנסות. בין השאר, שימוש במידע שנאסף שלא למטרה שלשמה נועד ודרישה מעובד או מי שנתון למרת למסור מידע שנאסף או התקבל באמצעות טכנולוגיות לאיתור מגעים.
"פיתוח חלופות אזרחיות לכלי המעקב של השב"כ אחר נתיבי התנועה וההדבקה של חולי קורונה והאנשים שעימם נפגשו, הוא אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה", אומרים עו"ד חיים רביה ופרופ' מיכאל בירנהק, שיזמו את ההצעה ונמנים על קבוצת המומחים החתומה עליה. "אין מחלוקת שהמעקב של השב"כ, אירגון ביון מסכל, אחרי אזרחי המדינה הוא צעד קיצוני ומסוכן שיש לחדול ממנו לאלתר. הצעת החוק נועדה לחייב את הממשלה לפעול באפיק אזרחי, וקובעת אמות מידה להגברת אמון הציבור בטכנולוגיות החלופיות ולעידוד השימוש בהן. אם ישראל תפעל כך היא תצטרף למעגל המונה עשרות מדינות, שברובן המכריע נאבקות בקורונה בהצלחה רבה".
"חברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה כאחד מאוחדים בתמיכה בטכנולוגיות אזרחיות חלופיות ואפקטיביות", אומרת פרופ' קרין נהון הנמנית עם יוזמי ההצעה. "גם שירות הביטחון הכללי מסתייג מהסמכתו לטפל בעניין אזרחי במהותו. הזמן בשל לקבוע אמות-מידה לפיתוח ויישום החלופות האזרחיות לפעולתו".
פרטיות ישראל
רבים מהמומחים שגיבשו את הצעת החוק הם מייסדי עמותה בשם "פרטיות ישראל" שנמצאת בשלבי רישום אחרונים בימים אלה. הם כוללים את פרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, עו"ד חיים רביה, ראש קבוצת הסייבר במשרד עורכי-הדין פרל כהן צדק לצר ברץ, פרופ׳ קרין נהון מהמרכז הבינתחומי הרצליה ונשיאת איגוד האינטרנט הישראלי, ד״ר ערן טוך מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, ד"ר ענת בן-דוד מהמחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה, עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל, איגוד האינטרנט הישראלי ולשעבר ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע' ד"ר ארנה ברי לשעבר המדענית הראשית ומנהלת מערך המחקר והפיתוח התעשיתי במשרד התמ"מ ועו"ד נעמה מטרסו, מומחית לאבטחת מידע והמנכ"לית המיועדת של פרטיות ישראל. עוד נמנים על מגישי ההצעה עו"ד עמיר כהנא ממרכז פדרמן לחקר הסייבר באוניברסיטה העברית, ד"ר דלית קן-דרור פלדמן מהקליניקה למשפט טכנולוגיה וסייבר באוניברסיטת חיפה, עו"ד אבנר פינצ׳וק מהאגודה לזכויות האזרח בישראל, ד"ר אלדר הבר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, ניר הירשמן מהתנועה לזכויות דיגיטליות, פרופ' בני פנקס ממרכז הסייבר והמחלקה למדעי המחשב באונ' בר-אילן ודורון שקמוני, מומחה סייבר ויזם טכנולוגיה שהוא ממקימי איגוד האינטרנט הישראלי ונשיאו בעבר.