קריאה להקים ועדה בכנסת לקידום חלופות אזרחיות לשב"כ

על המדינה להעמיד את מיטב המאמצים, ההון האנושי והיכולות על מנת להכשיר חלופה אזרחית למעקבי השב"כ. תעשית ההי-טק המפוארת של ישראל התמודדה בהצלחה עם אתגרים מורכבים לאין ערוך מזה. כך קוראים שורה של מומחים להגנת הפרטיות מתחומי המשפט, הטכנולוגיה ומדעי החברה, במסמך ששלחו הלילה לוועדת החוץ והביטחון בכנסת לקראת דיון שתקיים היום בצהריים בחלופות אזרחיות למעקב השב"כ המיועד לסייע למשרד הבריאות במאבק בקורונה.

לדברי הכותבים, בחינת החלופות "אינה מתמצית בהשוואת מספרים (כמה איתרה טכנולוגיה לעומת טכנולוגיה אחרת; כמה איתרה טכנולוגיה לעומת תחקיר אנושי וכו')". היא מערבת מכלול שאלות - ובהן הפגיעה הערכית בשימוש בכלי השב"כ לעומת כלים אחרים ואיזו משמעות חברתית נודעת להתחקות המדינה אחר כל אזרחיה - "לדוגמה, בחינוכם (וליתר דיוק, אי-חינוכם) לאחריות ולערבות הדדית, לציות ולאמון גבוה במדינה - כל אלה רכיבים חיוניים במאבק במגפת הקורונה".

מחברי המסמך קובעים כי אין טכנולוגיה מושלמת. "לכל טכנולוגיה לניטור נתיבי ההדבקה של חולי קורונה יש חסרונות לצד יתרונות. גם לכלי השב"כ. אין לטשטש זאת".הם עומדים על היתרונות של השימוש בטכנולוגית בלוטות' לניטור קירבה, שהפכה לדבריהם לסטנדרט עולמי: היא מעודדת אמון בשל מיעוט התראות שווא ושמירה טובה יותר על הפרטיות. הם מעירים כי החשש ממעקב תמידי של המדינה, עלולים להביא לכך שהציבור לא ישתמש בטלפונים דווקא במקומות מועדים להידבקות, כגון סופרמרקטים או הפגנות.

הם קוראים לכנסת להורות לבחון את המידתיות של כלי השב״כ אל מול חלופות שונות, להקים ועדה ייעודית בכנסת שתפקידה לקדם, להוביל ולבסוף להביא להפעלת חלופה אזרחית לזו של השב״כ, לתבוע קבלת עבודת מטה מסודרת, מגובה ומעמיקה בנושא שבהכנתה יעורבו גורמים מהציבור שהם בעלי מומחיות בתחומי טכנולוגיה, חברה, רפואה ציבורית, כלכלה התנהגותית, משפט ואתיקה, לקבוע לכל אלה לוחות זמנים קצרים ביותר, ולבסוף - להורות כי פיתוח "המגן" ושילוב טכנולוגיות מתקדמות בו יימשכו בקצב המקובל לפיתוח אפליקציות במגזר האזרחי, תוך עידוד הציבור לעשות בה שימוש, ולדרוש מהאוצר להקצות בלא דיחוי כל תקציב שנדרש לפיתוח "המגן", לתפעולה ולעידוד השימוש בה.

החותמים על המכתב כוללים את פרופ׳ קרין נהון מהמרכז הבינתחומי הרצליה ונשיאת איגוד האינטרנט הישראלי, פרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, פרופ' בני פנקס שהוא ראש מרכז הסייבר באוניברסיטת בר-אילן, פרופ' אור דונקלמן מהחוג למדעי המחשב ומרכז חקר הסייבר, משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה, ד״ר ערן טוך מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, פרופ׳ ניבה אלקין-קורן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, ד"ר דלית קן-דרור פלדמן מהקליניקה למשפט, טכנולוגיה וסייבר, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, עו"ד יורם הכהן (מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי ולשעבר ראש הרשות להגנת הפרטיות), עו"ד דנה יפה מהקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר באוניברסיטה העברית בירושלים, עו"ד רבקי דב"ש, יועצת בתחום המשפט והטכנולוגיה, ולשעבר ראש הרשות להגנת הפרטיות בפועל, ד"ר ענת בן-דוד מהמחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת, האוניברסיטה הפתוחה וכן - גילוי נאות - עו"ד חיים רביה מ-law.co.il.