הרשות להגנת הפרטיות מזהירה מציון הדבקה ומערכות לדירוג חברתי

שימוש במערכות טכנולוגיות של דירוג חברתי, עשוי להיות כרוך בפגיעה קשה בזכות לפרטיות של פרטים. כך קובעת הרשות להגנת הפרטיות בסקירה שפרסמה (21.4.2020). הפרסום מגיע שבועות ספורים לאחר ששר הבטחון, נפתלי בנט, הציע ביחד עם חברת NSO, לתת לכל אזרח במדינה "ציון הדבקה" המשקף את הסיכון הנשקף ממנו להדביק אחרים בנגיף הקורונה. בסקירה מזהירה הרשות משיתוף פעולה עם חברות פרטיות בנימוק שהמידע האישי עשוי לשמש אותן למטרות עצמאיות שאינן עולות בקנה אחד עם אלה שלשמן נאסף מלכתחילה.

מערכות לדירוג חברתי נשענות על מידע-עתק (Big Data). הן מאפשרות לגורמים ציבוריים ופרטיים להשתמש במידע אישי לצורך דירוג אדם מסוים על-פי מדדים שונים אגב השוואתו לאחרים. הדירוג עשוי להיחשף בפני גורמים אחרים, לרבות בני אדם, ולהשפיע על היבטים שונים של חייו של המדורג.

הרשות להגנת פרטיות מותחת בסקירה ביקורת על מערכת הדירוג החברתית הסינית (System Credit Social). המערכת הסינית, אשר החלה לפעול בשנת 2014, אוספת נתונים ממקורות שונים "כדי לנטר את אזרחי המדינה ולחנכם". אמנם על אזרחים לא מוטלת החובה להוריד ולהשתמש באפליקציות שהן חלק מהמערכת, אבלמכיוון שמיקום גבוה בדירוג מבטיח הטבות, אזרחים סינים רבים לוקחים חלק בתהליך. הציון ה"חברתי" המוענק לכל האזרחים משפיע באופן ישיר על היבטים רבים ומרכזיים של חייהם. כך, אזרח שהדירוג החברתי שלו גבוה יוכל ליהנות, לדוגמה, מהנחות בתחבורה ציבורית או זמני המתנה קצרים יותר בבתי חולים, בעוד אזרח בעל דירוג נמוך עלול לעמוד בפני מגבלות שונות כגון על האפשרות לרכוש דירות.

כחלק מהתמודדות עם משבר הקורונה, משתמשות הרשויות בסין בטכנולוגיות מעקב שונות על מנת לדרג אזרחים על פי מידת הסיכון שלהם להידבקות במחלה. בחלק מערי סין רק אזרחים שמידת הסיכון שלהם נמצאה נמוכה רשאים לצאת לרחוב.

גם בישראל פיתח משרד הביטחון מערכת שליטה ובקרה (שו"ב) להתמודדות עם הקורונה המספקת "מוניטין הדבקה" לכל אזרח. אף שהיא נזהרת מהתייחסות מפורשת להצעת בנט/NSO, הרשות להגנת הפרטיות הביעה בסקירה חשש שמערכת דירוג כזו, המבוססת על שילוב של מיקום ומשך שהייה, תוכל בקלות להפוך למערכת של דירוג חברתי נרחב על ידי הוספת משתנים נוספים כגון גיל, מין, העדפה מינית, היסטוריה רפואית, מוצא, דת, מקום עבודה, עמדה פוליטית ועוד.

הרשות קובעת כי שימוש במערכות טכנולוגיות לדירוג חברתי, לרבות במסגרת התמודדות עם נגיף הקורונה, כולל בהכרח פגיעה קשה בפרטיות האזרחים והתושבים מפני שהוא מתבסס על איסוף ועיבוד מידע אישי ללא הסכמה וללא מקור הסמכה בחוק. בנסיבות אלה, לדבריה, דירוג חברתי הוא פתרון חריג שיש להימנע ככל האפשר משימוש בו, וכי ככל שתישקל אפשרות לאמץ פתרונות מסוג זה, יהיה הכרח ליישמם על פי כל התנאים הנדרשים בדין הישראלי, ובכלל זאת הקפדה על מידתיות ובחינת מעמיקה של חלופות פוגעניות פחות, שקיפות, הגבלה חמורה של השימוש למטרה ספציפית ועוד.

הרשות להגנת הפרטיות מביעה עוד את חששותיה לגבי תפעולן של מערכות לדירוג חברתי על-ידי חברות פרטיות בנימוק שיתכן כי מידע רב ורגיש על אודות כלל אוכלוסיית המדינה ירוכז בידי חברה פרטית וישמש אותה למחקר ופיתוח אלגוריתמים של בינה מלאכותית. מצב כזה יהווה פתח לשימוש במידע למטרות עצמאיות של החברה, שלא לשמן נאסף מלכתחילה.