בחודש נובמבר 2018 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים גילוי דעת, ולפיו כתובת דואר אלקטרוני היא "מידע אישי" ולא "דרכי התקשרות" בלבד. משמעות הדברים היא שמאגר מידע המכיל כתובות דואר אלקטרוני אינו נהנה מהפטור מחובת רישומו, המוקנה בחוק הגנת הפרטיות למאגר שיש בו רק שם, מען ודרכי התקשרות, כל עוד אין בידי בעליו מאגר מידע נוסף. law.co.il פרסם בשעתו מאמר ביקורת על גילוי הדעת של הרשות.
לשיטתה של הרשות, אוסף הכולל שמות וכתובות דוא"ל אינו נכלל בהגדרת החריג להגדרת "מאגר מידע", משום שניתן ללמוד מכתובות דוא"ל מידע אישי כגון תחום עיסוק, מצב משפחתי, גיל ועוד, ועל-כן לא מדובר רק ברשימה של "דרכי התקשרות", אלא ב"מאגר מידע" לכל דבר. גילוי הדעת מציין בנוסף כי כתובות דוא"ל משמשות היום רבים כאמצעי הזדהות ברשתות חברתיות ושירותים מקוונים אחרים ולפיכך הן עשויות לשמש כ"מפתח" המאפשר לזהות אדם בוודאות רבה ולקשר בין פרטי מידע שונים עליו המוחזקים במאגרים שונים.
כעת, בחלוף שנה מפרסום המסמך בחלוף, מזמינה הרשות את הציבור להגיש לה התייחסויות בדבר לקחים פרקטיים מיישום המסמך, ועמדות לעניין הצורך להבהיר את גילוי הדעת או לפרט אותו. את ההתייחסות ניתן להגיש עד ליום 31.1.2020, באמצעות הדוא"ל ppa@justice.gov.il (בשורת הנושא יש לציין "התייחסות בנושא אוסף כתובות דוא"ל"). מקור: משרד המשפטים.