מסמך חדש שפרסמה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מתייחס לסיכונים הנובעים מפעילות בנכסים וירטואליים בהקשר של הלבנת הון ומימון טרור. המסמך מתפרסם על רקע הנחיות חדשות מחודש יוני 2019 של ה-Financial Action Task Force) FATF), כוח המשימה הבינלאומי למאבק בהלבנת הון, מימון טרור ומימון הפצה של נשק להשמדה המונית. ההנחיות נועדו ליישם גישה מבוססת סיכון ביחס לנכסים וירטואליים, והן מחייבות כל מדינה להחיל רגולציה למאבק בהלבנת הון ומימון טרור בקשר לפעילות בנכסים וירטואליים ונותני שירותים בנכסים וירטואליים.
לפי ההנחיות, "נכס וירטואלי" מוגדר כיחידת ערך דיגיטלית שניתן לסחור בה או להעבירה באופן דיגיטלי, ולהשתמש בה לצורכי תשלום או השקעה. "נותני שירות בנכס וירטואלי" כוללים כל אדם או ישות משפטית שלא חלות עליהם חובות איסור הלבנת הון לפי המלצה אחרת, ואשר במהלך העסקים הרגיל שלהם מבצעים אחת או יותר מהפעילויות הבאות:
1. החלפה או המרה בין נכס וירטואלי למטבע חוקי במדינת ישראל;
2. המרה או החלפה בין סוג אחד או יותר של נכסים וירטואליים;
3. העברת נכסים וירטואליים (כלומר ביצוע פעולה שדומה במהותה להעברה בנקאית);
4. שמירה או ניהול של נכס וירטואלי או של אמצעי המאפשר שליטה בנכס וירטואלי; וכן
5. השתתפות במתן שירותים פיננסיים שקשורים להנפקה או למכירה של נכס וירטואלי.
לצד ההכרה במאפיינים הייחודיים של נכסים וירטואליים, שעשויים לשפר את ההכלה הפיננסית ולקדם חדשנות בתחום הפיננסי, המסמך מצביע על הסיכונים והאתגרים הנובעים מפעילות בנכסים וירטואליים, לרבות:
- הסיכונים הכרוכים בפעילות של נותני שירותים מבוזרים ולא מבוזרים בנכסים וירטואליים;
- סוגי הנכסים הווירטואליים והשירותים שכל נותן שירותים בנכס וירטואלי מציע ללקוחותיו העשויים למנוע ממנו לבצע את חובותיו בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור, כגון חובת זיהוי והכרת הלקוח או חובת איסוף, העברה ושמירה של מידע בנוגע למעבירים ומקבלי העברות בנכסים וירטואליים;
- המודל העסקי של נותן שירותים בנכסים וירטואליים והאם הוא מפחית או מגביר את הסיכונים מתחום הלבנת ההון ומימון הטרור;
- הסיכונים הכרוכים בפעילות מקוונת של נותני שירותים בנכסים וירטואליים;
- נותן שירותים בנכס וירטואלי המאפשר ללקוחותיו שימוש במגבירי אנונימיות המגבילים את יכולתו לבצע זיהוי והכרת לקוח אפקטיבית (כגון שימוש בכתובת IP מוסווית);
- סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הכרוכים בפעילות נותן שירות בנכס וירטואלי מול מדינות וטריטוריות בסיכון בהיבטים שונים של מימון טרור, שחיתות, ארגוני פשיעה וכדומה.
בהמשך, המסמך מציע תבחינים ("דגלים אדומים") שיסייעו לסקטור הפרטי להתמודד עם סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הנובעים מנכסים וירטואליים. הרשות מציינת כי בהתקיים אחד או יותר מהתבחינים, יש לבחון באופן פרטני האם קיים חשש שפעילות מסוימת מציבה את הארגון בסיכון להלבנת הון ומימון טרור. התבחינים מחולקים לרשימה כללית,תבחינים בצד הלקוח, ותבחינים בצד נותן השירות. הרשימה אינה מהווה רשימה סגורה וממצה, וכוללת לדוגמה את אלה:
- פעילות שמטרתה לעקוף את חובת הזיהוי או חובת הדיווח;
- רכישה של נכסים וירטואליים בסכומים גבוהים במזומן;
- כתובת IP של אחד הצדדים בפעולה בנכסים וירטואליים, הנקשרת לרשת האפלה (Darknet);
- הפעילות המבוקשת חסרת הגיון עסקי או כלכלי למקבל השירות, או שאינן תואמים את דפוס המסחר הרגיל;
- מקבל השירות אינו בגדר האוכלוסייה הטיפוסית העוסקת בתחום הנכסים הווירטואליים, כגון אדם מבוגר;
- מקבל השירות מסרב להציג מקור לגיטימי לכספים או מסמכים המאמתים את המידע שסופק, ללא הסבר סביר;
- מקבל השירות מקבל נכסים וירטואליים מאתרי הימורים בלתי חוקיים (במקום מושבו של הלקוח); ועוד.
המסמך פורסם באתר הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור כטיוטה הפתוחה להערות הציבור, אשר יתקבלו על ידי הרשות עד ליום 14.1.2020.