ממשלות עושות שימוש הולך וגובר בטכניקות שונות של הפצת דיס-אינפורמציה ברשתות החברתיות, למרות מאמצים גוברים מצד חברות כגון פייסבוק, טוויטר ויו-טיוב, להילחם בתופעה. כך מוצאים חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד בדו"ח שפרסמו לאחרונה. מספר המדינות בהן נעשה לפחות קמפיין אחד של הפצת דיס-אינפורמציה על ידי מפלגה פוליטית או גוף ממשלתי הוכפל בשנתיים האחרונות ועומד על שבעים.
על פי המחקר, רוב המדינות מתרכזות בהשפעה פנימית, אך לפחות שבע מדינות (ובהן סין, הודו, אירן ורוסיה) ניסו להשפיע על דעת הקהל גם מחוץ לגבולותיהן.
החוקרים אספו מידע מארגוני חדשות, ארגוני חברה אזרחית וממשלות, ויצרו מאגר מקיף של שיטות להפצת דיס-אינפורמציה על ידי ממשלות ברחבי העולם. הם הצביעו על מספר התפתחויות משמעויות בשנה האחרונה, ובהן השפעתה הגוברת של סין כגורם מרכזי בהפצת דיס-אינפורמציה. בעבר היה מדובר בתופעה פנימית בלבד, אך האירועים הפוליטיים האחרונים בהונג-קונג הוכיחו כי הממשלה הסינית הרחיבה את פעילותה בתחום זה גם מחוץ לגבולות המדינה.
התפתחות נוספת היא ההתמקצעות של הגופים העוסקים בהפצת דיס-אינפורמציה. לא מדובר עוד בפעילות של יחידים אלא בארגונים מסודרים. ממשלות משתמשות ב"יחידות סייבר" כדי לעצב את דעת הקהל, להגביר תהודה של מסרים פוליטיים ולהטריד מתנגדים פוליטיים באמצעות רשתות של בוטים ו"טרולים" אינטרנטיים. גם מדינות קטנות כגון אזרביג'אן, זימבבוואה ובחריין עושות שימוש בשיטות אלה כדי לדכא זכויות אדם ולהחליש מתנגדים פוליטיים.
לדברי החוקרים, הצעדים שנוקטות חברות האינטרנט אינם נוגעים בשורש הבעיה, שכן הקמפיינים להפצת דיס-אינפורמציה אינם מתרכזים בפרסומות אלא מנצלים את התכונות הויראליות של הרשתות החברתיות לצורך הפצת תכנים. כדי להתמודד עם הבעיה, יש צורך לבחון מחדש את האלגוריתם ואת המודל העסקי של הרשתות החברתיות. (מקור: ניו יורק טיימס, מאת: דווי אלבה ואדם סטריאנו)