ההחרגות לדיני הגנת הפרטיות באירופה ביחס לפעילות עיתונאית יכולות לחול גם על מי שאינו עיתונאי, בתנאי שמטרת הפעילות היא הפצה לציבור של מידע, דעות או רעיונות - כך פסק בית המשפט האירופי.

פסק הדין ניתן במסגרת סכסוך שפרץ בין אזרח לטביה לבין רשות הגנת הפרטיות במדינה, לאחר שהאזרח הפיץ ביו-טיוב סרטון וידאו בו הוא מצולם נותן הצהרת מחאה בתחנת משטרה מקומית. הסרטון תיעד ברקע מספר שוטרים בתחנה ורשות הגנת הפרטיות בלטביה דרשה מהאזרח להסיר את הסרטון מהרשת. לטענתה, הסרטון ופרסומו מפרים את דיני הגנת הפרטיות, בין היתר בכך שלא נמסרה לשוטרים המצולמים הודעה על עיבוד המידע אודותם בסרטון, כנדרש לפי החוק.

דיני הגנת הפרטיות בלטביה, כמו ביתר מדינות האיחוד האירופי, כוללים הוראות המחריגות פעילות עיתונאית מההוראות הרגילות על הגנת הפרטיות - במטרה לאפשר לעיתונאים חירות רבה יותר לאסוף ולפרסם מידע אישי הכרוך בדיווחים עיתונאיים. השאלה שנמסרה להכרעת בית המשפט האירופי היא מתי, אם בכלל, פעילותו של אזרח שאינו עיתונאי יכולה ליהנות מ"חריג העיתונות" שבדיני הגנת הפרטיות.

כאמור, בית המשפט האירופי פסק כי גם פרסומים של מי שאינו עיתונאי מקצועי יכולים ליהנות מהחריג המיועד לפעילות עיתונאית, אם המטרה הבלעדית של הפרסום היא הפצת מידע, דעות או רעיונות לציבור. פסק הדין אמנם עסק בפרשנות דיני הגנת הפרטיות לפי הדירקטיבה להגנת הפרטיות, שכבר אינה בתוקף כיום - אך הוראת החרגה מקבילה, ואף נרחבת יותר, קיימת בתקנות הגנת הפרטיות האירופאיות החדשות (GDPR), כך שלפסק הדין צפויה להיות השפעה ניכרת גם תחת ה-GDPR.