כך ציין המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רן נזרי, במכתב ששלח ליועצים המשפטיים של משרדי הממשלה. במכתב מבהיר נזרי כי חוק חופש המידע לא יחול על בקשות לקבלת מידע המצוי בתכתובות של עובדי ציבור בקשר עם מילוי תפקידם, כאשר התכתובת נעשית באמצעות חשבונות דוא"ל פרטיים (דוגמת Gmail), תוכנות מסרים מידיים (דוגמת WhatsApp) או הודעות SMS במכשירי הטלפון של העובדים.
נזרי מציין כי "האופן שבו מידע נוצר, נאסף, נשמר, מעובד ומועבר השתנה לבלי הכר בשני העשורים האחרונים" וכי "נוכח המאפיינים המיוחדים של החזקת מידע בדרכים האמורות... מצריכות בקשות אלה עריכת איזון עדין בין זכויות העובדים, ובעיקר זכותם לפרטיות, לבין זכות הציבור לקבל מידע, המעוגנת בחוק חופש המידע".
נזרי ציין עוד כי פרשנות ראויה של החוק צריכה לקחת בחשבון את ההתפתחויות בתחום המידע, "מתוך מגמה להבטיח כי העיקרון החוקתי של שקיפות השלטון וחופש המידע יישמרו, וזאת בצד שמירת היכולת של עובדי הרשויות הציבוריות להתנהל באופן סביר ונוח גם באמצעים אלו". למכתב צורפה חוות דעת משפטית הקובעת מתווה לטיפול בבקשות חופש מידע כאמור, כאשר המידע אינו מצוי במערכות הארגוניות של הרשות הציבורית. לפי מתווה זה, הרשות תפנה לעובד ותנחה אותו לבחון אם המידע מצוי בחזקתו ותבחן אם יש מקום לתעד את המידע במערכות הארגוניות.
כדי שדרכי התקשורת הפרטיות לא יהפכו ל"עיר מקלט" של מידע שהציבור אינו יכול לגשת אליו, יש לקבוע כללים ברורים לתיעוד מידע במערכות הארגוניות, גם אם זה נוצר או התקבל תחילה מחוץ למערכות אלה. מקור: תקדין (מאת עו"ד לילך דניאל).