פשרה בתביעה הנגזרת נגד בכירי כ.א.ל בפרשת סליקת אתרי הימורים ופורנו

בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר השבוע הסדר פשרה בתביעה נגזרת, שעניינה בפרשת הסליקה של אתרי הימורים ופורנוגרפיה על-ידי חברת כרטיסי האשראי כ.א.ל (שבשליטת בנק דיסקונט). השופט מגן אלטוביה אישר את ההסדר ולפיו בכירים לשעבר בחברה יחזירו לחברה סכום של 4.5 מיליון דולרים (לאחר ניכויים שונים כגון תשלום שכר-טרחת עורכי דינו של התובע בסך 2 מיליון ש"ח וכן גמול לתובע בסך 260,000 ש"ח).

התביעה הוגשה בשנת 2015 על-ידי אחד מבעלי המניות בבנק דיסקונט, נגד 16 דירקטורים וחברי הנהלה לשעבר של כ.א.ל, לרבות מנכ"ל החברה לשעבר בועז צ'ציק. כזכור, בשנת 2014 המליצה משטרת ישראל להעמיד לדין את כ.א.ל, צ'צ'יק ובכירים נוספים, בחשד שעסקו בסליקת עסקאות של אתרי הימורים ופורנו ואפשרו לישראלים לפעול באתרי הימורים ולהמר מישראל, בניגוד להוראות חוק העונשין. 

המשטרה סברה שבאמצעות שימוש בקודים של חברות עם סיכון נמוך (שאינן עוסקות בתחום ההימורים), הצליחה כ.א.ל להונות את ויזה העולמית, על-מנת להימנע מתשלום עמלות גבוהות על סליקת פעילות אתרי הימורים ופורנוגרפיה (המוגדרות כחברות בסיכון גבוה) ואף לא גילתה כי מדובר בפעולות סליקה של אתרים מסוג זה. גורמי חקירה סברו כי בדרך זו גרפה החברה מאות מיליוני דולרים, שמקורם בפעילות הסליקה עצמה ובגיוס אלפי לקוחות חדשים. הפעילות התקיימה באמצעות חברת הבת של כ.א.ל - כ.א.ל אינטרנשיונל. 

בשנת 2016 נחתם הסכם על תנאי בין המדינה לכ.א.ל, במסגרתו חילטה המדינה את רווחי כ.א.ל אינטרנשיונל מהפעילות האסורה, בסך 85 מיליון ש"ח, בתמורה להתחייבות כי לא יוגש כתב אישום נגד החברה בפרשה. נגד צ'צ'יק ואחרים, כגון מנכ"ל חברת הבת לשעבר סטיב גרינשפן, טרם נתקבלה החלטה על הגשת כתב אישום. מקור: TheMarker (מאת אפרת נוימן).

law.co.il מזכיר כי בשנת 2010 פרסם בנק ישראל הנחיה המיועדת לבנקים ולחברות האשראי, בה הוא מטיל עליהם הגבלות ביחס לפעילות בתחומים עתירי סיכון כגון הימורים, פורנוגרפיה ותכשירים רפואיים. בין היתר, קובעת ההנחיה כי בענפים עתירי סיכון, כגון פורנוגרפיה, הימורים ותרופות, חברת כרטיסי האשראי תוכל להתקשר בהסכם עם בתי עסק לסליקת עסקאות, רק אם מצויה בידה חוות דעת משפטית שלפיה תחום הפעילות של בית העסק חוקי. כמו כן, חברת כרטיסי אשראי לא תאשר עסקה אם יש חשש שעניינה בהגרלות או הימורים אסורים, או אם מדובר בשירות שאינו חוקי במדינה בה שוהה הלקוח. בנוסף, קבעה ההנחיה כי חברות האשראי לא יתקשרו עם בתי עסק בהסכם לסליקת עסקאות, ללא הצגת כרטיס האשראי באופן אישי (עסקה במסמך חסר), אלא אם הן יודעות כי מדובר בפעילות חוקית.