הממשלה אישרה: סמכויות אכיפה מרחיקות לכת לרשם מאגרי המידע

ועדת השרים לחקיקה אישרה ביום ראשון הצעה לתיקון מקיף בחוק הגנת הפרטיות שבמרכזו הענקת סמכויות אכיפה מרחיקות לכת לרשם מאגרי המידע. ההצעה הוגשה בשעתו לכנסת כהצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 12) (סמכויות אכיפה), התשע"ב-2011. טרם פורסם נוסח הצעת החוק העדכנית.

הדיון בהצעת החוק מ-2011 לא הבשיל לכדי חוק, מפני שיו"ר ועדת החוק דאז, ח"כ דוד רותם ז"ל, ביקש לאחד אותה עם הצעה לביטול חובת רישום המאגרים. בענין אחרון זה פירסם משרד המשפטים תזכיר חוק שביקש להמיר את חובת הרישום בחובת הודעה אולם התזכיר לא גובש לכדי הצעה (וממילא דינים מודרניים כדוגמת ה-General Data Protection Regulations באירופה זנחו לגמרי גם את חובת ההודעה על קיום מאגר).

על-פי ההצעה ההיסטורית יוקנו לרשם מאגרי המידע סמכויות פיקוח רחבות ומגובשות יותר, סמכויות חקירה רחבות כשיתעורר חשד לעבירה פלילית וסמכות להטיל עיצומים כספיים רחבים בכפוף לשימוע – עד 6.4 מיליון ש"ח. דוגמאות לקנסות שלפי ההצעה -

  •  אי רישום מאגר מידע או אי עדכון פרטיו –עד 800,000 ש"ח (law.co.il מזכיר שאפילו הרשות להגנת הפרטיות ומבקר המדינה סבורים שאין תועלת עוד בחובת רישום המאגרים והוא מקווה שקנס זה הושמט מההצעה העדכנית).
  • אי מסירת הודעה לפי סעיף 11 לחוק בעת פניה לאדם כדי לכלול את פרטיו במאגר מידע או אי מתן זכות עיון ותיקון במאגר יכולים להניב קנס בסכום עתק של עד 1.6 מיליון ש"ח.
  • שימוש במידע שלא למטרה שלשמה נמסר יהפוך להיות עבירה פלילית ועלול להיענות בקנס בסכום של עד 3.2 מיליון ש"ח.
  • בהפרה נמשכת יתווספו מדי יום 2% לסכום הקנס המקורי (כך שהוא יכפיל עצמו כעבור 50 יום) ובהפרה חוזרת יוטל על המפר – כפל הקנס.

תיקון מס' 12 ההיסטורי לחוק ביקש גם להרחיב בעקיפין את ההגדרה של "מידע", כך שיכלול גם מידע גנטי, ביומטרי ונתוני מיקום.