ראש רמו"ט: חוק הגנת הפרטיות אינו מוסיף כבוד למדינה

חוק הגנת הפרטיות הוא מיושן ואינו מוסיף כבוד למדינה; תקנות אבטחת מידע 2016 צפויות לקבל אישור כבר במושב החורף הקרוב של הכנסת - ודה-רגולציה של חובת רישום מאגרי המידע צפויה גם היא. ישראל אינה יכולה למשטר את פעילות גופים כגון פייסבוק ברמה הבינלאומית. כל אלה ועוד אמר היום ראש הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע (רמו"ט), עו"ד אלון בכר, בישיבה פתוחה של ועדת הגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין, בראשות עו"ד דן חי.

בכר הדגיש את השינוי התפיסתי והארגוני שעברה רמו"ט בשנה האחרונה, שבמסגרתו היא בונה ורואה את עצמה כרשות הגנת הפרטיות בישראל, ואת רצונה לייצר קהילת פרטיות תוססת ורחבה, שתקדם את השיח בנושא. הוא ציין כי יש לבצע פעולות על-מנת שהזכות לפרטיות תמומש, כפי שהיא בשנת 2016, וכי העובדה שחוק הגנת הפרטיות הוא משנת 1981 (עם מספר תיקונים מאוחרים יותר) אינה מהווה אות כבוד למדינה. עו"ד בכר הסביר כי קשה להביא לשינויי חקיקה במדינה בנושאים שהם אינם בוערים או בטחוניים ומסר שרמו"ט עוסקת גם בייזום חקיקה ותיקונים לחקיקה קיימת בתחום.

בתשובה לשאלה בדבר ההסכמה הרחבה הקיימת כיום כי חובת הרישום של מאגרי מידע אינה תורמת להגנה על הפרטיות, השיב עו"ד בכר כי הרשות בוחנת את פעילותה ומתכוונת לבצע דה-רגולציה במקומות שאינם מקדמים לדעתה את השמירה על הפרטיות, ובכלל זאת חובת רישום גורפת למאגרי מידע. הוא מסר ציין כי כיום מרבית בקשות הרישום מקודמות בזריזות, וכי רמו"ט מתמקדת יותר בבקשות לרישום מאגרים רגישים יותר מבחינת ההגנה על המידע והשימוש בו.

לבסוף, בהתייחס לעמדת הרשות ביחס לפעולות אכיפה מול חברות ענק בינלאומיות המחזיקות ומעבדות כמויות עצומות של מידע אודותינו, השיב עו"ד בכר כי מדינה כישראל אינה יכולה למשטר את פעילותם של גופים כמו פייסבוק ברמה הבינלאומית. לדבריו, הפתרון נמצא בהצטרפותה של רמו"ט לארגונים בינלאומיים של רגולטורים להגנת הפרטיות העוסקים בכך, תוך שהרשות עצמה מתמקדת במידע על ישראלים.