האם הממונה על שוק ההון מתואמת עם רמו"ט? כנראה שלא...

הממונה על שוק ההון הביטוח והחסכון, דורית סלינגר, פרסמה חזון דיגיטלי לענף שעליו היא מפקחת ובו היא מגדירה, בין השאר, מה ייחשב לדיגיטל. זוהי הגדרה מעניינת ויש לה ארבעה ראשים - מובייל, מחשוב לביש, ביג דאטה ושירותי ענן. שניים מהם יעוררו דאגה חריפה בקרב מי שהזכות לפרטיות קרובה ללבם:
  • האינטרנט של הדברים/מכשור לביש – היכולת לקיים ניטור וחיתום רציף אחר הלקוחות, להתאים את תנאי הפוליסה והמחיר אחר הדרישות של הלקוחות, אורח חייהם והשינויים במהלכם.
  • ביג דאטה/כריית מידע/ניתוחי מידע סטטיסטיים – היכולת להכיר את הלקוח טוב יותר, לדבר ברמת לקוח ולא ברמת ענף, להתאים ללקוחות מוצרים באופן טוב יותר ולשווק אותם בצורה מתאימה ואפקטיבית יותר.
סלינגר אומרת במבוא למסמך החזון שלה כי "זרימת מידע חופשית בין יצרנים ולקוחות באמצעים טכנולוגיים מאפשרת השוואת נתונים, הוזלת מחירים מידית עבור הלקוחות, זמינות ונוחות". אלא שזרימת מידע היא הסיוט של חסידי הפרטיות. למעשה, הניסיון להגביל ולמעט זרימת מידע מונח ביסוד חלק ניכר מההסדרים שבחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. הדברים האלה תומכים במה ש-law.co.il אומר זה מכבר: לפרטיות יש ערך כלכלי; פחות פרטיות = יותר תחרות.

המממ... סלינגר אומרת את זה הרבה יותר טוב: "תשתית דיגיטלית מתקדמת תורמת לייעול ופישוט של תהליכים וממשקים, מאפשרת לכל לקוח לבחור בכל מקום את תכנית הביטוח המתאימה לו, ומגבירה את התחרות בענף. הטכנולוגיה, המשנה את פונקציית הייצור של גופים מוסדיים, תאפשר להם להתייעל על רקע העולם התחרותי עם הריביות הנמוכות ששוררות כיום בעולם, ולבסוף לתרגם התייעלות זו לפעילות מול לקוחותיהם, בדמות מוצרים טובים יותר במחירים נמוכים. טכנולוגיות ניתוח בסיסי נתונים ומידע רב, לרבות כלים לניתוח סטטיסטי, לצד איסוף מידע ממקורות חדשים (IoT) בהיקפים עצומים מאפשרים לגופים מוסדיים את היכולת לנטר ברציפות אחר מאפייני הלקוחות, את הדרישות שלהם ממוצרי הביטוח והפנסיה, לבנות להם פרופיל סיכון מדויק ולהגיב בהתאם לרצון הלקוחות, ובכך פותחים עולם חדש של יכולות פילוח ותמחור, וכן אפשרות לבנייה ומכירה של מוצרי ביטוח וחיסכון פנסיוני מותאמים אישית ללקוח"

יש רגליים לסברה שמה שנכתב במסמך החזון של סלינגר ייתפס כאורווליאני במשרדי רמו"ט. לדוגמה, "הצבת הלקוח וצרכיו במרכז - התייחסות ללקוח כישות דיגיטלית בהתאם למאפייניו הייחודיים תוך שימוש במידע שנאסף ממקורות דיגיטליים ואחרים" וגם "מוצרי טכנולוגיה לבישים' חיישני מיקום, ומוצרי טכנולוגים לבישים המנטרים את פעילותם השוטפת של לקוחות, לצד אפשרות לקבלת מידע מדויק אודות אורח חייהם, יאפשרו הליכי תמחור וחיתום מדויקים יותר תוך אספקת מידע עדכני על המצטרף, לצד התאמה מדויקת של מוצרי ביטוח וחיסכון."

סלינגר לא נשארת ברמת ההצהרות בלבד. היא מבטיחה שגופים מוסדיים שיציגו תכנית אסטרטגית להיערכות לעידן הדיגיטלי, ולשיפורים טכנולוגיים - וגם גופים מוסדיים שיבנו תכניות עבודה רב שנתיות למיכון ודיגיטציה של תהליכים עסקיים הרלוונטיים למוצריהם (כדוגמת כגון, תהליכי מכירה, שיווק, פידיון/תביעה וניוד של מוצרי פרט) ובתהליכים עסקיים רוחביים (כגון, השקעות, ניהול סיכונים, ביטוח משנה וכדומה), יזכו להקלות בדרישות הון, לא פחות.

סוף דבר: אם העמדה הזו גובשה בשיתוף אחד עם הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) במשרד המשפטים, היא מעידה על שינוי מהותי בגישתו של הרגולטור על הפרטיות; אם לא - נו, טוב, זו לא תהיה הפעם הראשונה שפה אחד של הממשלה סותר את מה שאומר הפה השני.