ישראל: העליון דחה בר"ע על אישור ייצוגית לפי חוק הספאם

בית המשפט העליון דחה השבוע שתי בקשות רשות ערעור שהגישו החברות מגה מערכת מתמטית מתקדמת, לוטונט וניו ספורט (ובעליהן), על החלטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה (השופט ד"ר מנחם רניאל), שקיבלה את בקשת המשיבים, עו"ד עמית זילברג וגלעד זפרן, לאישור תובענה ייצוגית נגד החברות ובעליהן. החברות מציעות מנויים להשתתפות קבוצתית בהגרלות מפעל הפיס. בבקשת האישור, על סך 50 מיליון שקלים, נטען ונקבע כי החברות שלחו הודעות פרסומת תוך הפרת הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, על-מנת לקדם את שירותיהן.

השופטת אסתר חיות קבעה כי אין מקום להתערב בהחלטת ביהמ"ש המחוזי להתיר למשיבים לנהל נגד המבקשים תובענה ייצוגית, אך קבעה כי יש מקום לצמצם את הגדרת הקבוצה המיוצגת. ביהמ"ש ציין כי חוק הספאם בא לעולם במטרה להיאבק בתופעת ה-spam, בה ראה המחוקק משום מטרד מזיק אותו יש למגר. הנזק הרב שנגרם כתוצאה משיגור המוני של דברי פרסומת למי שאינם מעוניינים בכך והוא זה שהביא את המחוקק לאסור זאת בחוק ולקבוע כי מדובר בעוולה נזיקית, המקימה גם עילה להגשת תובענה ייצוגית, והמצדיקה פסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק. לפיכך, קבעה השופטת חיות כי יש לדחות את טענת המבקשים כי הנזק שנגרם למי ששוגרו אליהם דברי פרסומת בלא הסכמתם הוא בבחינת 'זוטי דברים'. טענה זו מתעלמת מהטירדה, הפגיעה בפרטיות ואי הנוחות שהם מנת חלקם של מי שמשוגרים אליהם דברי פרסומת בניגוד לרצונם והמגמה הברורה בחקיקה ובפסיקה בעניין מיגור התופעה.

עוד קבע ביהמ"ש כי העובדה שניו ספורט ולוטונט התקשרו עם חברות פרסום, ששיגרו את דברי הפרסומת בעבורן, אין בה כדי לשנות מהחלטת ביהמ"ש המחוזי וזאת נוכח הוראות סעיף 15 לפקודת הנזיקין ומשהוכח לכאורה כי לוטונט וניו ספורט היו מודעות לכך שמשוגרים מטעמן דברי פרסומת בניגוד לחוק. בנוסף, קבעה השופטת חיות כי אף ההחלטה להתיר למשיבים לנהל תובענה ייצוגית נגד מנהלי החברות אינה מצדיקה התערבות. העובדה כי תאגיד מהווה אישיות משפטית הנפרדת מזו של נושאי המשרה המכהנים בו אינה פוטרת את נושאי המשרה מלשאת באחריות לעוולות שביצעו באופן אישי במסגרת תפקידם. עסקינן בנושאי משרה שהם דירקטורים ובעלי מניות יחידים בחברות שבשליטתם ודי בכך כדי לבסס אפשרות סבירה שייקבע כי הם נושאים באחריות אישית לעוולות המיוחסות לחברות, כמי שהיו מעורבים בפועל בביצוען.

עוד נקבע כי יש לדחות הטענה כי לא הוכח ברמה הנדרשת כי ההודעות ששוגרו למשיבים עונות להגדרת "דבר פרסומת". הגדרת המונח חלה גם על הודעות פרסומיות המציעות הטבות שונות במטרה למשוך את מי ששוגרו אליהם להתקשר עם מי שאת עסקיו הן נועדו לקדם. ההודעות שנשלחו היו חלק ממהלכי השיווק של החברות ונועדו לעודד את רכישת השירותים שהן מציעות.

מאידך, נקבע כי יש טעם בטענת המבקשים כי הגדרת הקבוצה המיוצגת גורפת מידי וכוללת גם תובעים שלא שוגרו אליהם דברי פרסומת מטעם המבקשים. נפסק כי יש ליתן למבקשים רשות ערעור בנקודה זו בלבד. הקבוצה תצומצם אך ורק לתובעים ששוגרו אליהם דברי פרסומת שתוכנם עשוי לפרסם את עסקיהם או לקדם את מטרותיהם של המבקשים. ביהמ"ש חייב את המבקשים לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 20,000 ש"ח למבקשים [רע"א 1621/16, רע"א 1679/16 MEGA ADVANCED MATHEMATICAL SYSTEM LTD ואח' נ' עו"ד עמית זילברג ואח'].