ישראל: הנחיות למיסוי תאגידים זרים ברשת

לאור היקפה והתרחבותה של הפעילות הכלכלית באמצעות האינטרנט, בישראל ובעולם, הצורך להתמודד עם הכלכלה המשתנה והעובדה כי תאגידים זרים מציעים מוצרים ושירותים ללקוחות מישראל באמצעות הרשת - פרסמה היום רשות המסים את חוזר מספר 4/2016, שעניינו ב"פעילות תאגידים זרים בישראל באמצעות האינטרנט". החוזר נועד להסביר באילו מצבים ניתן יהיה לראות בהכנסותיו של תאגיד זר, שמקורן במכירת מוצרים או במתן שירותים באמצעות האינטרנט, לתושבי ישראל, כחייבות במס בישראל. הוא מניח את התשתית לחיובן במס של חברות זרות הפועלות בישראל ובהן גוגל ופייסבוק.

לפי הוראותיה של פקודת מס הכנסה, הכנסותיו העסקיות של תאגיד זר ממתן שירותים וממכירת מוצרים חייבות במס בישראל אם הן הופקו בישראל. כאשר התאגיד הזר הוא ממדינה שאיתה יש לישראל הסכם למניעת כפל מס (אמנת מס), יחוב התאגיד הזר במס בישראל רק אם פעילותו מגיעה לכדי "מוסד קבע". מוסד זה מוגדר באמנות המס כמקום עסקים קבוע ופיזי העומד לרשות התאגיד הזר, או כאשר פעילות התאגיד הזר בישראל מתבצעת באמצעות סוכן שהוא בעל סמכות לכרות חוזים בשם התאגיד הזר (המכונה סוכן תלוי).

החוזר מבהיר כי מוסד קבע יכול ויתקיים בישראל כאשר הפעילות הכלכלית של התאגיד הזר במקום עסקים קבוע בישראל היא בעיקרה באמצעות האינטרנט ומתקיימים תנאים נוספים כגון: נציגי התאגיד הזר מעורבים באיתור לקוחות ישראליים ובפעולות שיווק, באיסוף מידע ובניהול קשרי הלקוחות של התאגיד הזר וכן כאשר השירות שהתאגיד הזר מספק באמצעות האינטרנט מותאם ללקוחות ישראליים (שפה, סגנון, מטבע וכו'). כמובן שגם מקום בו לתאגיד הזר נוכחות פיזית בישראל, כגון סניף מקומי או משרדים המשמשים לפעילותו, ייחשבו מקומות אלה כמקום עסקים קבוע המהווה מוסד קבע.

החוזר מבהיר כי מיקומו הפיזי של השרת המיועד לפעילות האינטרנטית, שהוכר בעבר כמיקום שעשוי להוות מוסד קבע, פחות רלבנטי בימינו אלה, שעה שכיום השרתים עשויים להיות ממוקמים פיזית כמעט בכל מקום בעולם, בעוד שהשיווק, השירות, התמיכה, הפיתוח ופעילויות נוספות, יהיו ממוקמים במקומות אחרים.

החוזר מוסיף כי על רקע ייחודה של הכלכלה הדיגיטלית, עשוייה פעילות שנחשבה בעבר כפעילות הכנה ועזר (שאינה מקימה מוסד קבע), להיחשב כיום כפעילות עיקרית של התאגיד. כך למשל, תאגיד זר שיש לו נוכחות דיגיטלית משמעותית בישראל ומקיים במקום עסקים קבוע בישראל פעילות שנחשבה בעבר כפעילות הכנה ועזר, עשוי כיום בנסיבות מסוימות להיחשב כבעל מוסד קבע. בין הסממנים לקיומה של נוכחות דיגיטלית משמעותית בישראל מציין החוזר את חתימתם של כמות משמעותית של חוזים למתן שירותים דיגיטליים עם תושבי ישראל; כאשר שירותים שמעניק התאגיד הזר נצרכים על-ידי לקוחות רבים בישראל באמצעות הרשת וכאמור, כאשר התאגיד הזר מספק שירות באינטרנט המותאם ללקוחות או משתמשים ישראליים.

באשר לחלופת קיומו של "סוכן תלוי" בהקשר לכלכלה הדיגיטלית, מציין החוזר כי כאשר תאגידים זרים פועלים באמצעות האינטרנט בישראל בסיוע של חברות ישראליות קשורות, או קבלני משנה ישראליים, הסוכן בישראל עשוי להיחשב כסוכן תלוי היוצר מוסד קבע בישראל לתאגיד הזר. בין היתר, מונה החוזר את הסממנים הבאים לצורך הכרעה בשאלה זו: חוסר מעורבות של התאגיד הזר בעסקה (המעידה על מתן סמכות בפועל לסוכן בישראל); קבלת הזמנות מלקוחות על-ידי הסוכן בישראל המאושרות באופן שגרתי על-ידי התאגיד הזר; סמכותו של הסוכן בישראל להבטיח ללקוח מחיר ותנאים מסחריים המחייבים את התאגיד הזר; מעורבות משמעותית של הסוכן בישראל להתאמת החוזה לצרכיו ודרישותיו של הלקוח; וכן היות הסוכן בישראל צד לחוזה שבין התאגיד הזר ללקוח.

בנוסף, כולל החוזר הסברים ביחס להאם ובאילו מצבים על תאגידים בינלאומיים המספקים שירותים באמצעות האינטרנט ללקוחות ישראליים להירשם בישראל כעוסק מורשה לצרכי מע"מ ולדווח על פעילותם בהתאם. כמו כן, כולל החוזה הסברים באשר לטיפול במקרים המצוינים לעיל ביחס לתאגידים זרים שאינם ממדינה שאיתה חתמה ישראל על אמנת מס. מקור: משרד האוצר - רשות המסים.