בעקבות הפסיקה באירופה - האם ישראל על הכוונת?

אולי יעניין אותך גם

בית המשפט הגבוה באירופה שפסל אתמול את הס'דר 'עיר המקלט' (Safe Harbor) עם ארצות-הברית, כולל בהחלטתו המלאה פסקה אחת מדאיגה. כך היא בתרגום חופשי (law.co.il מתנצל - המקור מסורבל עוד יותר...): "כמו כן, לאור העובדה שרמת ההגנה שמדינה שלישית מבטיחה (על הפרטיות - ח.ר.), עשויה להשתנות, חייבת הנציבות, לאחר שאימצה החלטה (המכירה במדינה כמספקת הגנה תואמת לנדרש באירופה - ח.ר.) לבדוק תקופתית האם הממצאים ... עדין מוצדקים מבחינה עובדתית ומשפטית".

והנה, ב-2010 קבע האיחוד האירופי כי ישראל עומדת בדרישות הדירקטיבה האירופית להגנה על מידע אישי (EC/95/46). המשמעות - אפשר להעביר מידע אישי מאירופה לישראל בלא צורך בהסדרים מסורבלים. ישראל היתה בכך לאחת מקומץ מדינות שזכו להכרה המיוחלת.

כעת, אם תבקש הנציבות האירופאית לקיים בדיקה מחודשת של רמת התאימות בישראל, מה היא תגלה? אמנם חוק המאגר הביומטרי התקבל בשלהי 2009, עוד בטרם ניתנה החלטת הנציבות - אבל יישומו החל הרבה לאחר מכן. בנוסף, ישראל מבקשת לשנות מיסודו את המשטר החוקי הנוגע לאיסוף נתוני אשראי ולהקים מערכת שתאסוף ותפיץ נתונים חיוביים על כל אזרח. הוסף לכך אקלים פוליטי עוין לישראל, ו-law.co.il לא בטוח בכלל שההחלטה המכירה בתאימות תישאר על עומדה. ככלות הכל, רק תמים יסבור שאפילו ההחלטה של אתמול לפסול את מנגנון ה-Safe Harbor עם ארצות-הברית היתה נקיה לגמרי מפוליטיקה בין-יבשתית.