"תאגידים בינלאומים הפועלים באינטרנט ייתבעו בישראל"

אולי יעניין אותך גם

תאגיד ענק בינלאומי, המשווק את שירותיו באמצעות האינטרנט לשוק הישראלי, לא יכול למנוע מהמוני לקוחותיו הישראלים להתדיין בבתי המשפט בישראל על פי הדין הישראלי. כך קבע השופט פרופ' עופר גרוסקופף מבית המשפט המחוזי במרכז-לוד כשדחה טענה מקדמית של PayPal לסלק בקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה נגדה מפני שתנאי השימוש באתר מורים שמקום השיפוט הוא סינגפור או מדינת הנתבע. השופט קבע כי זוהי תניה מקפחת בחוזה אחיד שדינה להתבטל.

"השאלה של ברירת הדין בחוזים הנכרתים באינטרנט בכלל, ושל תוקפן של תניות שיפוט בחוזים אלו, היא שאלה שטרם נבחנה, למיטב בדיקתי, באופן יסודי במשפט הישראלי. המקרה שלפניי אף איננו מצדיק בחינה מעמיקה שכזו, מאחר שהוא מקרה קל", קבע גרוסקופף. "העובדה שפעילותם של תאגידי הענק הללו נעשית באופן עיקרי או בלעדי באמצעות האינטרנט, איננה מקנה להם חסינות מפני התדיינות בבתי משפט בישראל ועל פי הדין הישראלי. אם תאמר אחרת, צפויים אנו למצוא עצמנו במצב בו זכויותיו של הצרכן הישראלי יהיו להפקר. התפתחות מסוכנת שכזו, אשר השלכותיה רק ילכו ויחמירו ככל שיתחזק ויתגבר המסחר האינטרנטי, יש לגדוע בעודה באיבה".

בית המשפט היה חד-משמעי בקביעתו: "המשיבה היא חברה הנותנת, באמצעות האינטרנט, שירות למאות אלפים של אזרחים ישראלים. לצורך מתן השירות האמור היא מקיימת אתר אינטרנט בעברית, המיועד לאזרחי ישראל, ואף נותנת שירותי תמיכה המיועדים לקהל לקוחותיה העצום בישראל. במצב דברים זה, חיוב לקוחות פייפאל הישראלים להתדיין בבית משפט בסינגפור (תוך שמירת זכותה של המשיבה לתבוע את לקוחותיה בישראל) ועל פי הדין הסינגפורי, היא באופן מובהק הוראה שכל תכליתה לחסום את דרכם של הלקוחות לממש את זכויותיהם כלפי המשיבה. בנסיבות אלו נוטה אני לדעה כי התניה צריכה להיחשב כבטלה לפי סעיף 5(א) לחוק החוזים האחידים: "תנאי בחוזה אחיד השולל או המגביל את זכות הלקוח לפנות לערכאות משפטיות – בטל" .

law.co.il מעיר שההחלטה משליכה מידית גם על פייסבוק, גוגל וחברות נוספות שתנאי השימוש באתריהן מפנים לשלל מדינות ברחבי תבל, ובהן קליפורניה שבארצות-הברית.

היא ניתנה בבקשה לתת מעמד של תביעה ייצוגית לתביעה שהגיש מוזיקאי, רז קלינגהופר, נגד פייפאל, לאחר שמצא שכדי להעביר לחשבונו הדולרי בישראל סכומי כסף שהתקבלו עבורו בפייפאל בדולרים - החברה מחייבת אותו להמירם תחילה לשקלים ואגב כך היא גובה עמלה סמויה בשיעור של 2.5% [ת"צ 39292-04-13 קליגהופר נ' PayPal Pte. Ltd. החלטה מיום 31.5.2015].