פניה ליועמ"ש: נדרשים בלמים ואיזונים לרשות הסייבר החדשה

פניה ליועץ המשפטי לממשלה לתקן את הצעת ההחלטה הצפויה לעלות ביום ראשון הקרוב על שולחן הממשלה בנושא הקמתה של רשות סייבר לאומית. הפונים, מומחי אבטחת מידע ומשפטנים - בעז דולב (לשעבר ראש תהיל"ה), דורון שקמוני, עו"ד יורם הכהן (לשעבר ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע) ועו"ד חיים רביה - מביעים דאגה מכך שבעוד שההחלטה מכירה בכך שפעולת הרשות הלאומית לסייבר עלולה להשפיע על זכויות-יסוד, אין ולא הוטמעו בה מראש בלמים ואיזונים על פעולתה של אותה רשות.

במכתב דחוף שנשלח עם העתק לראש הממשלה, שר המשפטים, מזכיר הממשלה, ראש מטה הסייבר הלאומי וראש רמו"ט הנוכחי, קובלים הפונים על כך שבעוד היא מבקשת לייעד לרשות החדשה תפקיד רב-כוח של "גילוי, זיהוי, התרעה ושיתוף מידע" - תפקיד הדורש הפעלתן של יכולות טכניות רחבות ועמוקות - אין בהצעה סייגים לגבי כוחה של הרשות. "עוד יותר מזה נעדר ממנה הקמת מנגנון של פיקוח ובקרה אזרחי על פעולת הרשות – החל ממסירת דיווחים תקופתיים לגורמי ממשלה וציבור ועד לייצוג מושאי מערך הפיקוח והניטור – המגזר הפרטי והעסקי - בתהליכי קבלת ההחלטות המרכזיים ברשות.. מצאנו לצערנו שיש בהחלטה יותר הקפדה על הבטים ארגוניים וחלוקת סמכויות פנים-ממשלתית, מאשר הקפדה על זכויות-יסוד והתנהלות מתוקנת של חברה אזרחית. ההתייחסות המאד-כללית ומעורפלת לתיקוני חקיקה נדרשים, איננה יכולה לתקן פגם זה שכן על הממשלה לגדר את הנושא ולהנחות את גופי הביצוע בדבר יישום החלטתה".

הפניה מציינת כי הקמת מערך סייבר לאומי היא דבר בעיתו ומביעה תמיכה בהקמת רשות אזרחית שתטפל בנושא הגנת המגזר העסקי והפרטי בישראל מפני התקפות סייבר ותקדם את משטר האסדרה בנושא זה. עם זה, המכתב מפנה את תשומת הלב לכך שדברי ההסבר להקמת הרשות מתייחסים למידע שיימצא בידי הרשות, ויכול שיהיה מידע מסחרי רב ערך ("היתוך מידע ומודיעין מהסכמים מסחריים, מגופי הבטחון ומהארגונים עצמם...", לדוגמה). הם מרמזים על כך שהרשות החדשה עשויה לפעול גם בלא הסכמתם של גופים מסחריים, אלא בידיעתם בלבד ("הרשות תעבוד "כתף אל כתף" עם הארגונים והמגזרים במשק, לטובת הגנתם, בהסכמתם ולכל הפחות בידיעתם" – ההדגשה הוספה). לצד אלה הם אינם כוללים סייגים בדבר סמכותה של הרשות או קביעות לגבי רמת אבטחת המידע וההגנות על הפרטיות או האינטרסים המוגנים האחרים במידע שיהיה בידיה.

דולב, שקמוני, הכהן ורביה מבקשים מהיועץ המשפטי להורות על תיקון ההחלטה ולשקול את הבאת הנושא להחלטת הממשלה הבאה, לאחר שתתוקן ההצעה מפני ש"מותר להניח שדעתם של חברי הממשלה אינה נתונה להחלטה כה מורכבת, המערבת פגיעה פוטנציאלית בזכויות יסוד של אזרחי המדינה" בעת מערכת בחירות.

גילוי נאות: עו"ד חיים רביה הוא מנהל ומפעיל law.co.il