זול יותר לרשום מאגר מידע (אבל למה בכלל צריך?!)

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת החליטה השבוע להפחית את תעריפי האגרות התקופתיות שמשלמים בעלי מאגרי מידע רשומים. חוק הגנת הפרטיות מטיל חובה לרשום מאגרי מידע בפנקס המאגרים שמנהל רשם מאגרי המידע (כיום, חלק מהרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע), הרישום כרוך באגרה, ובעל המאגר צריך (בכפוף לתנאים מסוימים) לשלם גם אגרה שנתית.

כיום רשומים כ-8,500 בעלי מאגרי מידע, שבבעלותם כ-20,000 מאגרים. כ-70% מבעלי המאגרים הם תאגידים, 10% מהם מלכ"רים והיתר מצויים בבעלות יחידים מהציבור הרחב. כ-6,700 בעלי מאגרים מחוייבים בתשלום האגרה התקופתית ובכל שנה מוגשות כ-800 בקשות רישום חדשות של מאגרי מידע.

עד כה קבעו תקנות הגנת הפרטיות כי האגרה התקופתית תחושב בהתאם למספר פרמטרים כמו סיווג בעל המאגר, מספר האנשים שמידע עליהם מצוי במאגר ורגישות המידע במאגר. החישוב כלל גם אבחנה נוספת ביחס למספר המאגרים של בעל המאגר. התקנות החדשות שהוועדה אישרה משנות את אופן החישוב, כך שהפרמטר היחידי שיילקח בחשבון הוא סיווגו של בעל המאגר (תאגיד, מלכ"ר או יחיד). לגבי יחידים נקבעה אמת-מידה נוספת המבחינה בין יחיד שהמאגר משמש אותו לצרכים עסקיים לבין מי שהמאגר אינו משמש אותו לצרכים כאלה. התיקון שאושר יפחית את סכום האגרה עבור רוב בעלי המאגרים. מקור: אתר הכנסת.

law.co.il תוהה אם בימי חייו יזכה לראות פטור מחובת הרישום המיושנת, שכבר ב- 2007 הומלץ לבטלה: משרד המשפטים פרסם ב-2012 תזכיר חוק שמבקש להמיר את חובת הרישום, במרבית המקרים, בחובה למסור הודעה על אחזקת מאגר (גם זו הצעה מיותרת אבל ניחא) אלא שמאז הוא לא קידם את התזכיר אפילו לכלל הצעת חוק. טוב, יש זמן. רומא לא נבנתה ביום אחד (אם כי נהרסה מהר מאד).