התובעת טענה כי הנתבעים הקימו אתר אינטרנט בשם mygrandchild.com תוך שימוש שלא כדין ברעיונות ובתוכניות שהיא עצמה פיתחה בקשר להקמת אתר דומה. מכיוון שכך דרשה פיצוי כספי בסך מיליון ₪ וצווים נוספים.
לטענת התובעת, הנתבעים העתיקו ממצגת ומתוכנית עסקית שלה שני רכיבים – מטרת האתר והרעיון שבהקמתו (אינטרקציה בין סבים לנכדים בדרך של פעילות משותפת באמצעות מחשבים וכשהם יכולים לראות אחד את השני ולשוחח זה עם זה) וכן המיקום של אחד מרכיבי האתר במימשק המשתמש שלו.
השופט ארנון קבע כי מטרת האתר והרעיון שבהקמתו, ובכלל זה סוג האוכלוסיה שאליה הוא פונה (סבים ונכדיהם בגילאים 3-8 שנים) והפעילות הנעשית במסגרתו הם רעיון מובהק שאינו זכאי להגנה על פי דיני זכויות יוצרים. ממילא נמצא שקיימים הבדלים מהותיים ביישום הרעיון וביטויו בין אתר הנתבעים לתכניתה של התובעת.
אשר למימשק המשתמש של אתר, נמצא עקרונית שניתן להגנה כיצירה על פי דיני זכויות יוצרים שכן הוא עונה על כל התנאים שקבעה לכך הפסיקה –
- הוא מעשה ידי אדם ובעל חזות ממשית;
- סידור הרכיבים במימשק הוא תוצר של השקעה מינימלית של משאב אנושי;
- סידור מקורי של הרכיבים נעשה תוך שימוש מינמלי ביצירתיות שהיא פרי עמלו הרוחני של היוצר;
- הסידור הוא ביטוי ממשי כך שאין מדובר רק ברעיון.