ישראל: ביהמ"ש דחה בקשה להסרת פרסום מפייסבוק

ביהמ"ש השלום בבאר-שבע דחה את בקשת אולם האירועים "חצר נצר" לסעדים זמניים, שעניינם בהסרת פרסום ביקורתי מעמוד הפייסבוק של מלצרית לשעבר במקום, שטענה ליחס מזלזל ומשפיל כלפי עובדי האולם וכן אודות ליקויי היגיינה במקום. לפרסום אף צורף סרטון המדגים כיצד נשטפים כלים בחצר האחורית של האולם. המבקשים, חברת חצר-נצר ארועים בע"מ ומשה מור (מנהל אירועים במקום) טענו כי הפרסום שהעלתה המשיבה, יפית אשרוב, מהווה לשון הרע וכי נזקיהם הולכים וגדלים בכל יום שחולף.

השופט ישעיהו טישלר דן במתח שבין זכות הציבור לדעת וחופש הביטוי של המשיבה מחד, ומצד שני, זכותם של המבקשים לשם טוב והגנה ראויה על אינטרסים כלכליים לגיטימיים, אך דחה את הבקשה, כאשר קבע כי יש לתת מעמד בכורה לערך של חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת. השופט טישלר ציין כי בדרך כלל יעדיף ביהמ"ש את חופש הביטוי על פני נזק שאפשר שייגרם למושא פרסום כלשהו.

ביהמ"ש הדגיש כיצד "יושב לו אדם ספון בביתו בדלת אמותיו, מעלה על צג במחשב את מחשבותיו והגיגי ליבו ובלחיצת מקש אחת הופכים אלו לנחלת הכלל". ביהמ"ש ציין כי תכונת השיתוף ב"קובץ החברתי" לא רק הופכת את מחשבותיו של הפרט לנחלת הכלל, אלא היא יוצרת מציאות אינטראקטיבית, שבו הכלל משתתף לא רק בידיעת הכתוב, אלא הוא גם מוזמן לחוות דעתו לגבי הכתוב (like), לשתף בו אנשים נוספים ואף ליצור שיח לגבי הכתוב.

ביהמ"ש קבע כי הסרת הפרסום בשלב זה, כאשר טרם נקבעה מהותו וטרם נקבע אם יש למשיבה הגנה ראויה, עלולה להתפרש כחריצת דין מוקדמת וכקביעה שיש בפרסום לשון הרע. בשלב מוקדם זה, הסרת הפרסום עלולה להוות פגיעה לא מוצקת בחופש הביטוי של המשיבה. פגיעתם העיקרית של המבקשים היא בתחום הכלכלי ואם הם זכאים לתרופה בגין פגיעה זו, גם התרופה תהא במישור הכלכלי {ת"א 16710-04-13 חצר-נצר ארועים בע"מ נ' יפית אשרוב}.