בלאגן ברמו"ט: פקעה כהונת ראש הרשות ואין מחליף

כהונתו של ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט), עו"ד יורם הכהן, פקעה ב- 31 בדצמבר בתום יותר משש שנים בתפקיד - והממשלה אינה יכולה למנות לו מחליף בשל תקופת הבחירות. הכהן מילא גם את תפקידיהם של רשם מאגרי המידע, הפועל מכוח חוק הגנת הפרטיות, רשם הגורמים המאשרים, הפועל מכוח חוק חתימה אלקטרונית, ורשם שירות נתוני אשראי, הפועל מכוח החוק הנושא בדיוק שם זה. כל התפקידים הללו נותרו כעת בלא מי שימלא אותם ובלא ממלא מקום, אף לא זמני. בכך אבדה לעת עתה מרבית הסמכות לפקח על הגנת הפרטיות ואבטחת המידע, החתימה האלקטרונית ושירותי נתוני האשראי במשק הישראלי.

כהונתו של עו"ד הכהן אמורה היתה להסתיים בספטמבר 2012. המועד היה ידוע זמן רב מראש. לאחר שמשרד המשפטים לא נערך במועד למנות ועדת איתור, הוארכה כהונתו עד לסוף השנה. עם מינויה של ועדה כזו, פורסם קול קורא למי שמעוניינים בתפקיד להגיש את מועמדותם לו עד 24 באוגוסט. אעפס, בטרם כונסה ועדת האיתור בפועל הוכרזו הבחירות, שאז, לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, הוקפאו המינויים בממשלה ועבודתן של ועדות האיתור.

בחודש דצמבר, כשהתברר שאוטוטו תישאר ישראל בלי רגולטור לפרטיות, חתימה אלקטרונית ושירותי נתוני אשראי, הגיש משרד המשפטים בבהילות בקשה לוועדת החריגים להאריך את כהונת עו"ד הכהן בשישה חודשים נוספים. ביחד עם זה הוגשו בקשות להאריך את תפקידיהם של הסטטיסטיקן הראשי בלמ"ס והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים אזרחיים, עו"ד שרית דנה.

ועדת החריגים מונה את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, מנכ"ל משרד האוצר, דורון כהן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ), דינה זילבר ונציב שירות המדינה, משה דיין. המנכ"לים לוקר וכהן סירבו - כנגד דעתם החולקת של אנשי המקצוע זילבר ודיין - להאריך את כהונתם של מי מבין ממלאי התפקידים. כך פקעה, בין השאר, כהונת הכהן, מבלי שמונה לו מחליף ו/או ממלא מקום זמני. law.co.il מעיר ביבושת שזה מכבר לא נתקל בהחלטה מינהלית כה בלתי-סבירה ושרירותית, המותירה בלא איוש תפקידים כה חשובים לפעילותו התקינה של המשק הישראלי.

עו"ד יורם הכהן נבחר ב- 2006 להקים את הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע. הרשות איגדה תחת כנפיה את רשם מאגרי המידע, רשם הגורמים המאשרים ורשם שירותי נתוני אשראי - תפקידים שאת כולם, כאמור, מילא הכהן עצמו. בתקופתו עיצבה הרשות את מעמדה כרגולטור נשכני, הפועל בקרב ארגונים מהחזקים במשק ובמגזר הממשלתי - לרבות חברות סלולר ואשראי, חברות ביטוח, מוסדות רפואיים ועוד. לצד תפקידה כמפקח, רמו"ט רקמה מערכת יחסים הדוקה עם רגולטורים זרים, ופרסמה הנחיות המגלות את דעתה כיצד יש ליישם את הדין בנושאים כדוגמת פרטיות במקום העבודה, מידע שבידי מכוני מיון והשמה, כרטיסים חכמים בתחבורה הציבורית, מצלמות וידאו בשטחי ציבור, מיקור חוץ של עיבוד מידע ועוד. הרשות בהנהגת הכהן קיבלה הכרה רבת חשיבות של האיחוד והפרלמנט האירופאים שרמת הגנת המידע האישי בארץ מספקת את דרישות הדירקטיבה האירופית להגנת מידע אישי.

לצד השגיה נכשלה רמו"ט בשנים אלה במאמציה לאמץ גירסה מתונה יותר של המאגר הביומטרי. בנוסף, הכהן החל במאמצי חקיקה חשובים שלא הבשילו (לא רמו"ט אלא משרד המשפטים גופו אחראי על הצעות החוק). בין הנושאים - תיקון מהותי בחוק הגנת הפרטיות (ביטול חובת הרישום של מאגרי מידע והגברת סמכויות האכיפה של הרשם) ותקנות חדשות לאבטחת מידע. החוק הישראלי נותר אפוא עם הסדרים מיושנים שאינם מתאימים לכלכלת מידע מודרנית. השלמת המשימה תרבוץ לפתחו של ראש הרשות החדש, לכשימונה.