בית המשפט הכשיר ראיות אלקטרוניות במשפט אולמרט

בית המשפט המחוזי בירושלים הכשיר את השימוש הראייתי ביומנה הממוחשב של שולה זקן - כך עולה מהכרעת הדין בעניינו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ומנהלת לשכתו. במהלך המשפט התברר כי אין למשטרה נוהלים מגובשים בדבר האופן שבו יש לתפוס ראיות מחשב.

ביהמ"ש פסק כי אין פגם בבחירתה של המשטרה שלא לתפוס את המחשבים במשרד התמ"ת כדי לערוך חיפוש בכוננים הקשיחים שלהם, ובמקום זאת לערוך חיפוש רשתי דרך מחשבו של מנהל הרשת במשרד ובאמצעות נטילת קלטות הגיבוי מלשכת אולמרט. נפסק כי על-אף שחיפוש ישיר ובלתי אמצעי במחשבי הנאשמים היה עדיף, חלופה זו היתה כרוכה בהשבתה נרחבת של פעילות משרד התמ"ת ואילו השגת הראיות בדרך הפעולה בה בחרה המשטרה, אינה פוגמת בנאמנותם למקור ובאמינות ההפקה. בהקשר זה הודגש כי מאחר ולא נתעורר צורך לשחזר קבצים מחוקים מהכוננים הקשיחים של מחשבי אולמרט וזקן, לא היה הכרח ליטול את הראיות דווקא מאותם כוננים קשיחים.

בית המשפט דחה את טענת מומחה המחשבים מטעם ההגנה, כאילו נדרשה העתקה ברמה "פורנזית", תוך שימוש בחתימה דיגיטלית המוודאת זהות בין המקור להעתק. זאת - משום שלא הוצגה בפני בית המשפט כל ראיה שההעתקה באופן שביצעה המשטרה שינתה את תוכן הקבצים.

בית המשפט דחה גם את ניסיון ההגנה לפסול את קבילות הראיות על רקע שינויים מסוימים שאובחנו בהן, כגון כפילויות ברישומי היומן. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של אחראי הגיבויים במשרד התמ"ת, כי שינויים אלו נגרמו במהלך סנכרון מחשב כף-יד ואין בהם כדי לפגום בתוכן הראיות.

לבסוף, קבע בית המשפט כי הראיות האלקטרוניות הופקו על-ידי בעלי כישורים מתאימים - מנהל רשת המחשבים במשרד התמ"ת, אחראי הגיבויים שם וחוקרי מחשבים מיומנים מטעם המשטרה. מקור: הכרעת הדין במשפט אולמרט {ת"פ 426/09 מדינת ישראל נ' אולמרט ואח', בעמודים 391 - 394}.