הצעה להפוך את 'חוק האח הגדול' ל'חוק האח הענק'

משרד המשפטים פרסם בימים האחרונים תזכיר חוק המציע לערוך שורה של תיקונים בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת), הידוע כ"חוק האח הגדול".חוק נתוני תקשורת מאפשר כיום לשבע רשויות חקירה ומודיעין בישראל לקבל לידיהן נתונים על מנויים של בזק, חברות הטלפוניה, חברות הסלולר וספקיות הגישה לאינטרנט.בין היתר, החוק מאפשר לרשויות אלה לקבל לידיהן את תכני התקשורת של המנויים ("נתוני תעבורה") ואת נתוני המיקום שלהם (איכון הנעשה באמצעות הרשת הסלולרית).

התזכיר הנוכחי מציע לאפשר למסור את נתוני התקשורת גם לגופים נוספים אלה: רשות העתיקות, הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, משרד החקלאות יחידת הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב) והמשרד להגנת הסביבה. ההסבר המוצע בתזכיר החוק: "בזמן שעבר מאז כניסת החוק לתוקפו נתבררו מספר בעיות אשר הצעת החוק הנוכחית באה לתקנן". עוד נכתב כי: "הניסיון שעבר מאז חקיקת החוק לימד כי מניעה מוחלטת של אפשרות קבלת נתוני תקשורת מאותם גופי חקירה פגעה ביכולת האכיפה ללא הצדקה". law.co.il תוהה שמא דווקא הפגיעה בפרטיות היא הנעשית במקרים רבים ללא הצדקה.

מעניין במיוחד הרצון לאפשר לרשויות חקירה זוטרות, כדוגמת רשות העתיקות, רשות הגנים הלאומית וגם - כמה אירוני - רשם מאגרי המידע, לקבל "נתוני זיהוי" של אדם בלא צורך בצו בית משפט. "נתוני זיהוי" כוללים על-פי החוק את שמו של אדם, כתובתו, מספר טלפונו - וגם את מספר תעודת הזהות שלו. והנה, רשם מאגרי המידע פרסם לאחרונה טיוטת הנחיה האוסרת על איסוף מספרי תעודות זיהוי. אבל התזכיר כמו לא שמע על כך. הנימוק שהוא נותן להצעתו לאפשר לרשויות אלה לקבל נתוני זיהוי בלא צו משפטי הוא ש"פגיעתם בפרטיות מזערית". law.co.il שואל את עצמו אם יד שמאל במשרד המשפטים יודעת מה יד ימין עושה (ומשיב לעצמו שלא).

חוק נתוני תקשורת עורר ביקורת חריפה מאז שנחקק בשנת 2007. ארגוני זכויות אדם והגנת פרטיות בישראל הביעו התנגדות נחרצת לחוק, בטענה כי הוא פוגע באופן בלתי מידתי בפרטיות. עתירה נגד חוקתיות החוק תלויה ועומדת בבג"ץ. מקור: הארץ.