מו"לים ומפרסמים באינטרנט עשויים להיתבע בכל מדינה שבה התובע סבור כי זכויותיו נפגעו כתוצאה מהתוכן שפורסם  - כך קבע בית המשפט האירופי (ה- ECJ). עם זאת, אין להטיל עליהם אחריות חמורה יותר מזו שהיתה מוטלת עליהם לו היו נתבעים במדינה בה הם נמצאים בפועל.

ההחלטה ניתנה על-ידי ביהמ"ש במהלך דיון בשני תיקים שאוחדו, מצרפת ומגרמניה, שבהם נתבעו מו"לים בשל פגיעה לכאורה בזכות הפרסום של התובעים. זוהי זכות המיוחסת בעיקר לידוענים (בעברית צחה קרא אותה בית המשפט העליון שלנו 'זכות הפרסום של הידוען') ובאמריקאית היא ידועה כ- Right of Publicity. הזכות לפרסום אינה מוסדרת בכל מדינות האיחוד האירופי (כך למשל, אין זכויות כאלה בבריטניה).

התיק מצרפת עסק בשחקן אוליביה מרטינז, שתבע את ה- Sunday Mirror הבריטי בעקבות כתבה שפרסם על יחסיו עם הזמרת קיילי מינוג. אבל היות שאין זכות כזו בממלכה המאוחדת, מרטינז תבע בבית משפט בצרפת.

בית המשפט קבע כי מי שנפגע מהפרסום רשאי לתבוע את המו"לים בכל מדינה בה הוא סבור כי נפגעו זכויותיו, או במדינה בה קיימות לו מירב הזיקות והאינטרסים. בכל מקרה, בית המשפט בו מתנהלת התביעה לא יחמיר עם המפרסם יותר מאשר לו היה נשפט במדינה בה הוא ממוקם. מקור: Out-Law.com.

law.co.il נזכר כמובן בגוטניק נ' דאו ג'ונס האוסטרלי, שבו התיר בית המשפט למיליונר יוסף ('ביבי טוב ליהודים') גוטניק לתבוע את המו"ל הידוע באוסטרליה על פרסום שנעשה בארצות-הברית, מפני שהוא היה נגיש באמצעות האינטרנט גם מהיבשת החמישית.