ארצות-הברית: פס"ד מערער תקפות רישיונות תוכנה

סעיף שיפוט בהסכם רישיון לתוכנה אינו כובל את המשתמש גם כאשר הוא מאשר שהקליק 'קראתי ואני מסכים' אם חב' התוכנה לא הוכיחה שהרישיון היה גלוי וזמין. כך קבע בית משפט פדראלי באילינוי, ארצות הברית {Dunstan v. comScore, Inc., 11-cv-05807 (N.D. Ill. Oct. 7, 2011)}

פסק הדין ניתן כאשר חב' התוכנה, קומסקור, ביקשה לאכוף על התובע תניית שיפוט בהסכם הרישיון שלה. סגן נשיא בחברה העיד שכל משתמש, קודם להתקנת התוכנה, חייב לסמן צ'ק בוקס האומרת שהוא קרא את תנאי הרישיון ומדיניות הפרטיות ומסכים להם. כנגד זאת טען התובע שההסכם היה חבוי באופן ש'משתמש ממוצע שאינו מומחה לא ישים לב לקישור אליהם'.

בית המשפט מצא שטענות קומסקור אינן סותרות את אלה של התובע. הצהרת סגן-הנשיא של חב' התוכנה לא לימדה כיצד הוצג הקישור לתנאי הרישיון ולפיכך –

"בהתחשב בכך שעל בית המשפט לקבל את כל הטענות העובדתיות שבכתב התביעה כנכונות ולהסיק את כל המסקנות הסבירות שניתן לטובת התובע [בשל השלב בהליכים שבו מדובר – law.co.il] בית המשפט מסרב להסיק שהקלקה על תיבת סימון, המכירה בכך שהמשתמש קרא הסכם, מעידה שההסכם היה זמין באופן סביר למשתמש, בפרט כשהתובע טוען שהקישור להסכם היה חבוי".

ממרחק של 12,000 ק"מ מאילינוי, נראה ל-law.co.il שאדון משתמש היתמם בהצלחה: הלכה למעשה אין תוכנות שאינן דורשות מהמשתמש לאשר הסכם רישיון קודם להתקנתן. וב- 20 השנים האחרונות, משתמשי מחשב למדו לצפות כעניין שבשגרה לתנאים כאלה. אז אם התובע לא מצא אותם, מדוע התקין את התוכנה; ואם מצא ולא קרא או ראה, ממילא אין בכך טענת הגנה משפטית.

ואמנם, החלטה הפוכה מהזמן האחרון, בנסיבות זהות (אישור סעיף שיפוט באמצעות סימון תיבה והקלקה על 'קראתי והסכמתי'), קובעת במפורש שהסכם כזה הוא אכיף. התובעת לא הרימה את הנטל המשמעותי הדרוש כדי להשתחרר מההסכם וטענתה כי 'אינה זוכרת שקראה' את סעיף השיפוט לא תעזור לה: Fusha v. Delta Airlines (D. Md. Aug. 30, 2011).

שני פסה"ד מתפרסמים בבלוג של אריק גולדמן, Technology & Marketing Law Blog ורק כדי להכניס אותם לפרופורציות נציין שאינם מגיעים מערכאות פדראליות גבוהות כמו בתי המשפט לערעורים אלא מבתי משפט מחוזיים.