שמות מתחם אינם מוצרי מדף

כך פסק בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, בתביעתו של משה זקן נגד חברת LiveDNS, המספקת שירותי רישום שמות מתחם. זקן רשם 40 שמות מתחם (לרבות com.שירותאלקטרה, com.המכללהלמנהל, com.טריומף ועוד) באמצעות LiveDNS, בעסקה אינטרנטית. בסמוך לאחר רישום השמות, ביקש זקן לבטל את הרישום, מכוח הוראות ס' 14(ג) לחוק הגנת הצרכן, שעניינו בביטול עסקת מכר מרחוק. LiveDNS טענה כי הוראות הסעיף אינן חלות בנסיבות המקרה, בין היתר משום כי מדובר בעסקה לרכישת שירות, מוצר או טובין שיוצרו במיוחד עבור הצרכן.

לעניין טענות הצדדים כי מדובר בשם מתחם בסיומת com, הדורש אישור ורישום בארה"ב, קבעה השופטת דורית פיינשטיין כי טענה זו אינה רלבנטית לעניין הנדון. לדבריה, הדין החל על ההתקשרות עם התובע הוא הדין הישראלי וכאשר הנתבעת עורכת עסקה, שמצד אחד חל עליה הדין הישראלי ומצד שני דין זר, עליה לנקוט במשנה זהירות ואין היא יכולה להיבנות מהוראות הדין הזר או ההסכם שערכה עם החברה הזרה.

באשר לסיווג העסקה בין הצדדים, ביהמ"ש ציין כי שם מתחם מהווה כתובת אלקטרונית של עסק או ארגון והבעלות בשם זה יוצרת גישה אל אותו גוף או שוללת גישה מלקוחות העסק. ביהמ"ש קבע כי הכתובות האלקטרוניות אינן קיימות במרחב הוירטואלי, אלא הן נוצרות לפי דרישה, במקרה זה דרישת התובע. "מדובר במוצר ספציפי שהמשיבה "תפרה" על פי בקשת התובע... אין ספק שהנתבעת לא העמידה למכירה שם מתחם מסוים אלא הציעה את השירות של יצירת שמות מתחם לפי בקשת הלקוח. מכאן, שמדובר בטובין שהנתבעת הכינה לתובע במיוחד, ועסקה כזו, מרגע שהוכנו הטובין, אינה ניתנת לביטול". בנוסף, ציין ביהמ"ש כי ההשלכה המשפטית והכלכלית של שימוש בשם מתחם של גוף מסחרי עשויה להיות קשה. שימוש זה יכול להיחשב כהפרת סימן מסחר, גניבת עין ועוד. מכאן, ששמות המתחם נוצרים על פי הזמנה ואין לראות בהם מוצר מדף. התביעה נדחתה והתובע חויב בהוצאות הנתבעת בסך 1,500 ש"ח {ת"ק 17485-11-10 משה זקן נ' LIVE DNS}.