קבוצות ביקורת בפייסבוק אינן מהוות הטרדה מאיימת

ניתן למתוח ביקורת לגיטימית באמצעות קבוצות מחאה באתר הרשת החברתית Facebook ופעילות זו אינה מהווה הטרדה מאיימת כמשמעותה בחוק. כך פסק בית משפט השלום בתל-אביב, כאשר קיבל באופן חלקי בקשה למתן צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת. עסקינן בבקשה למתן צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, האוסר על המשיב להטריד את המבקשים ובין היתר, לא לפרסם דברי הסתה נגדם ברשת האינטרנט. המבקש 3 הוא בעל משרד עו"ד ויתר המבקשים הם עובדי משרדו. המבקשים טענו כי המשיב מתנכל להם, לאור עיסוקם באכיפת הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (חוק הספאם). בין היתר, לטענתם, המשיב פרסם דברי הסתה נגדם באינטרנט, עיוות תמונות שלהם ופרסם אותן, פרסם בלוגים מזוייפים ועוד. המשיב הכחיש את הדברים וטען, בין היתר, כי הפרסומים מהווים ביקורת לגיטימית החוסה תחת זכותו לחופש הביטוי. לטענתו, הביקורת והקבוצות שפתח באתר פייסבוק נבעו מהתנהלות המבקשים, שנהגו לשלוח מכתבי התראה בעקבות מסרים שנשלחו אליהם בעקבות פעילותם באתר הרשת החברתית.

ביהמ"ש קבע כי קיימים באינטרנט פרסומים אחרים לגבי פניות המבקשים בדרישות פיצוי לפי חוק התקשורת, מהם באתרים נפוצים ביותר. המבקשים לא הוכיחו כי הפניות הטלפוניות האנונימיות הן של המשיב, או כי הטריד מי מלקוחות המשרד. חלק מפרסומי המשיב אינם מהווים הטרדה מאיימת, אלא הם בבחינת הבעת דעה בעניינים ציבוריים לגיטימיים, גם אם יכלו להיעשות בדרך אחרת. גם שהמשיב רשאי למתוח ביקורת על פעולות המבקשים, אין בכך כדי להכשיר מעשים המהווים הטרדה מאיימת. מנגד, המבקשים אינם יכולים למנוע ביקורת לגיטימית בעניין הציבורי הנוגע לפעילות באינטרנט, החקיקה הקשורה לכך ופעולותיהם בהקשר זה. ביהמ"ש ציין כי כתובת הדוא"ל המשרדית של המבקשים נועדה לקבל פניות בעניין שירותיהם המשפטיים. מאחר והמשיב לא מתכוון לקבל שירות משפטי מהמבקשים, אין מקום לפניותיו אליהם בדוא"ל או בטלפון. אין מקום להכללת תמונות קטינים, או הפניית קישורים לתמונות קטינים הקשורים למבקש. ניתן צו ל-6 חודשים, האוסר על המשיב לפנות למשרד המבקשים בדוא"ל או בטלפון וכן לפרסם תמונות, או לינקים לתמונות, הכוללות צילומי קטינים מחשבון הפייסבוק של המבקש {ה"ט 30520-09-10 לאה דורפמן, עו"ד ואח' נ' ערן ורד}.