ישראל: הצעת חוק אחריות אתרים לתגובות גולשים

אולי יעניין אותך גם

הצעת חוק פרטית [פ/2534/18], שהונחה היום על שולחן הכנסת, מבקשת להטיל אחריות על מפעילי אתרי אינטרנט, בגין תגובות פוגעניות של גולשים. הצעת חוק אחריות אתר אינטרנט לתגובות הגולשים, התש"ע-2010, הוגשה על-ידי חבר-הכנסת מסעוד גנאים ו-5 חברי כנסת נוספים. לפי ההצעה, אחראי על אתר אינטרנט לא יפרסם תגובות שתוכנן מסית לגזענות או לאלימות, פוגע בפרטיות או מכיל לשון הרע. ה"אחראי על אתר אינטרנט" הוגדר כ"גורם המתפעל" את האתר. בעוד ש"אתר אינטרנט" משמעו אתר המאפשר כתיבת תגובות לתכנים המתפרסמים בו ובנוסף, שהתכנים בו מתעדכנים באופן קבוע ולפחות אחת ליום. בהתאם להצעה, על שר התקשרות לקבוע את "נהלי העבודה ודרישות הבדיקה והבקרה באתרי אינטרנט על פרסום של תגובות". אחראי על אתר אינטרנט שהפר את הוראות החוק צפוי לענישה פלילית (קנס) ואחריות אזרחית, אך יעמדו לו ההגנות הקבועות בחוק הגנת הפרטיות ובחוק איסור לשון הרע. בנוסף, יוכל האתר להוכיח כי נקט באמצעים שנקבעו על-ידי שר התקשורת כאמור לעיל. כמו כן, הפרת חלק מאיסורי החוק תהווה עילת תביעה לפי חוק תובענות ייצוגיות. הצעת החוק אף קובעת אחריות פלילית לגולש באתר שפרסם תגובה שתוכנה מסית לגזענות או אלימות.

לפי ההצעה, במידה והוגשה תלונה לאחראי על האתר לעניין משלוח תגובה מסיתה, ינקוט האחראי "אמצעים סבירים כדי להעביר לגוף המנהל את החקירה נתונים שיכולים לסייע באיתור זהותו של כותב התגובה כדי להעמידו לדין". בנוסף, קובעת ההצעה כי האתר יפעיל מנגנון אוטומטי ליידוע מגיב, לפני שליחת התגובה, אודות האיסורים הקבועים בהצעת החוק וזאת "בשפה בהירה ופשוטה". כפי שמציינים דברי ההסבר להצעה, ההצעה דומה במהותה להצעת חוק פרטית שהגיש חבר הכנסת ישראל חסון במהלך הכנסת הקודמת (הצעת חוק אחריותן המשפטית של הנהלות אתרי האינטרנט על דברי הגולשים המגיבים באתריהן (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2007). חבר הכנסת חסון משך את הצעתו לאחר שאתרי האינטרנט הגדולים בישראל - ובהם Ynet, קשת, רשת, קבוצת הארץ, וואלה!, תפוז ו- NRG - הסכימו עקרונית להסדרה עצמית חדשנית של תוכן משתמשים באינטרנט. מסמך ההסדרה גובש על ידי איגוד האינטרנט הישראלי, בשיתוף האתרים, במענה להצעת החוק חה"כ חסון. ההסדר הוצג בפני ועדת המדע של הכנסת וקיבל את ברכתה. מטרתו ליצור איזון בין הזכות לחופש ביטוי לבין צמצום השימוש לרעה בזכות זו על מנת לפגוע בזכויות אדם אחרות, כגון הזכות לשם טוב ולפרטיות.