נדחתה על הסף תביעת ויאקום נגד יוטיוב

ניצחון משמעותי, גם אם צפוי, לגוגל-יוטיוב בתביעת הפרת זכויות היוצרים של ויאקום (Viacom): לטענת התביעה, יו-טיוב הפרה זכויות יוצרים כאשר "עשרות אלפי קטעי וידאו ביו-טיוב, שתוצאתם מאות מיליוני צפיות, נלקחו שלא כדין ובלא הרשאה מיצירות של ויאקום המוגנות בזכויות יוצרים". פסק-הדין של בית משפט פדראלי בניו-יורק קיבל את טענות יו-טיוב וגוגל כי הן זכאיות ליהנות מסעיפי "עיר המקלט" שב- Digital Millenium Copyright Act האמריקאי (ה- DMCA). על-פי ה-DMCA, בין היתר, ספקי שירותי אחסון ומנועי חיפוש לא יחובו בפסק-דין כספי אם, בעיקרו של דבר, אין להם ידע ממשי אודות הפרה של זכויות יוצרים, או מודעות לנסיבות שמהן יש ללמוד על הפרה. החוק דורש ידע על הפרות מוגדרות וברות-זיהוי של יצירות מוגנות מסוימות, קבע בית המשפט. אין די בידיעה על היתכנות של הפרה. אם נדרשת חקירה של עובדות ונסיבות כדי לזהות חומר כמפר זכויות יוצרים, אזי אין בעובדות ובנסיבות הללו להוות "דגל אדום" שצריך להתריע בפני הספק. המנגנון ב- DMCA שמאפשר לבעל זכויות יוצרים לפנות לאתר ולדרוש הסרת יצירות מפרות, דווקא עובד מצוין לשיטתו. הנה, ב- 2.2.2007 פנתה ויאקום וביקשה מיו-טיוב להסיר 100,000 קטעי וידאו מפרים ובתוך 24 שעות הם באמת הורדו מהאתר.

המבוכות התמידיות שהליכי הגילוי האלקטרוני הקפדניים מסבות למתדיינים בארצות-הברית לא פסחו גם הפעם על התובעת. לא ממש עזר לויאקום מייל של היועץ המשפטי הפנימי שלה משנת 2006 שאמר ש"ההבדל בין התנהגות יו-טיוב לזו של גרוקסטר, הוא מעורר השתאות..." לבסוף, טענתה של ויאקום שיו-טיוב לא רק מאחסנת חומר מפר אלא גם ממירה את קטעי הווידאו, משדרת ומציגה אותם - וכל הפעולות האלה אינן מוגנות ב- DMCA - נדחתה גם היא: "אמצעים לאפשר למשתמש לגשת לחומר באתר אינטרנט אינם עולים לספק בחסינות שבחוק, קבע בית המשפט. בין השאר הסתמך בזה על ההחלטה בנושא UMG v. Veoh, שכבר כאשר ניתנה - law.co.il בטפיחה עצמית על הכתף - סברנו שתכריע את הכף גם בתביעת ויאקום.