הצעת חוק לחשיפת פרטי משמיצים אנונימיים

הצעת חוק פרטית חדשה, שהוגשה על-ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (הבית היהודי), מבקשת לקבוע תנאים וסדרי דין לחשיפת זהותם של גולשי אינטרנט אנונימיים שפרסמו לשון הרע. הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון - חשיפת פרטי מעוול), התש"ע-2010, הוגשה בעקבות פסק-דינו של בית המשפט העליון, בעניין רמי מור, שקבע כי לא קיימת כיום מסגרת דיונית הולמת למתן צו המורה לחשוף את זהותו של גולש אנונימי, ואין להמציא מסגרת כזו בחקיקה שיפוטית. לפי ההצעה, מי שסבור כי הוציאו את דיבתו ברשת האינטרנט, רשאי לפתוח בהליך מסוג המרצת פתיחה, כנגד ספק שירותי האינטרנט המחזיק בפרטי מפיץ המידע ולבקש את חשיפת הפרטים. מי הוא "ספק שירותי אינטרנט", לכך לא נותנת הצעת החוק מענה בשלב זה. הליך זה יוגש לביהמ"ש המוסמך לדון בתביעה העיקרית כנגד המעוול, בליווי תצהיר בו יעיד המבקש על כוונתו להגיש תביעת לשון הרע כנגד המעוול האנונימי. ההצעה קובעת, כי במידה ו"הוכח להנחת דעתו של בית משפט כי קיים חשש של ממש שתוכנו של המידע שהופץ מהווה לשון הרע...יורה לספק שירותי האינטרנט להעביר את פרטי המפיץ לבית המשפט לצורך עיונו באלה". לאחר שעיין ביהמ"ש בפרטים וסבר כי יש בהם כדי לזהות את המעוול, יורה להעביר אותם גם לנפגע. בנוסף, קובעת ההצעה כי ביהמ"ש רשאי גם לדחות את הבקשה, "מטעמים מיוחדים שירשמו" וכן כי המבקש ישא בעלויות ספק האינטרנט לצורך הפקת המידע.

law.co.il מזכיר כי מבחן ה"חשש הממשי" לביצוע עוולה בהקשר זה, נקבע על-ידי השופטת דרורה פלפל, בעניין מזמור הפקות בע"מ נ' מעריב הוצאת מודיעין בע"מ.