ההחלטה לאשר את תביעת ההגבלים נגד חברות התקליטים הגדולות, חושפת מעט על שיווק מוסיקה באינטרנט. הערת  אזהרה: לעת עתה אלה טענות עובדתיות, המפורטות בכתב התביעה, הטעונות הוכחה. בית-המשפט הפדרלי לערעורים סבר שדי בהן כדי להותיר על כנה את התביעה. אלה הן -

חב' התקליטים הגדולות - EMI, יוניברסל, BMG/סוני וורנר - שולטות ביותר מ- 80% משוק המוסיקה הדיגיטלית. החברות הקימו ביחד שני מיזמים לשיווק מוסיקה - מיוזיק-נט ופרס-פליי. אלה שיווקו מוסיקה דיגיטלית מוגנת ב- DRM שבין השאר מנע צריבה של יותר משני שירים בחודש של אותו זמר על גבי תקליטור. פרשן אחד העיר ש"אף אחד בדעה צלולה" לא ירצה להשתמש בשירותים כאלה. מכירה של מוסיקה דיגיטלית חוסכת הוצאות עתק כגון העתקה, הפקת האריזה, התווית , מנגנונים נגד גניבה, משלוח והפצה ועבודה - למרות זאת, חסכונות אלה לא לוו בהנחות עתק למוסיקה אינטרנטית כפי שהיה מתבקש בשוק תחרותי. גם כאשר שני המיזמים החלו למכור מוסיקה באמצעות צדדים שאינם בשליטתם, הם קבעו שמחיר השירים יהיה כפי שהוא במיוזיק-נט ושהמוסיקה תכלול אותן מגבלות בדיוק. אם אותם מפיצים ניסו לרכוש מוסיקה מחברה אחרת, הנתבעים קנסו אותם או ביטלו את ההסכמים איתם. בנוסף, דמי הרישיון חושבו מתוך סה"כ המכירות של כל צד שלישי ולא מתוך שיריה הנמכרים של חברה נתבעת, מה שקישר את האינטרס הפיננסי של כל חברה למכירות הכוללות של כל הלייבלים ביחד במקום לנתח השוק של כל נתבעת בנפרד.

החברות הנתבעות השתמשו בסעיפי "הלקוח המועדף ביותר" (MFN) שלפיהם, אם מיזם או מפיץ העניק תנאים עדיפים לצד שלישי, הוא חייב היה להעניק אותם תנאים לנתבעים. במסגרת זאת, אפילו ההתקשרות בין EMI למיוזיק-נט כללה סעיף שלפיו תנאי הליבה לא יהיו גרועים מאלה שמיוזיק-נט נתנה ל- BMG וורנר. הנתבעים ניסו להסתיר הסדרים אלה ביודעם שחוקיותם שנויה במחלוקת. הנתבעים השתמשו בסעיפים אלה כדי לכפות מחיר מכירה מינמלי של 70 סנט/שיר וכולם כאחד סרבו לעשות עסקים עם eMusic, הספק מס' 2 למוסיקה דיגיטלית באינטרנט (אחרי iTunes של אפל). אי-מיוזיק מכרה שירים ב- 25 סנט בלבד. ולבסוף, במאי 2005 כל הנתבעים העלו ביחד את המחירים מ- 65 ל- 70 סנט לשיר למרות שהוצאותיהם בדיגיטציה של המוסיקה פחתו.

בקיצור, קריאה מעניינת (בין עמודי הפרוצדורה המשמעממים, אבל בשביל זה אתם משלמים ל- law.co.il). האם הפסיקה תשנה מהותית את תמחור המוסיקה הדיגיטלית? בקצב הזה התיק יגיע להכרעה עוד שנים - מה שאומר שלמציאות הכלכלית הדינמית תהיה הזדמנות לעצב את המחירים גם בלי פסיקה. בתנאי שמאחורי הקלעים לא יגובשו הסדרים כובלים כמובן...